הירש נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בעכו אשר ניתן ביום 23.12.10 ע"י כב' השופט א. קאופמן בתיק תת"ע 2181-09-09.

המערער הובא לדין בגין כך שביום 19.2.09 נהג מבלי לחגור חגורת בטיחות, עבירה לפי תקנה 83 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

המערער כפר בעובדות כתב האישום ובשלב מסוים ולבקשתו, התיר לו בימ"ש לתעבורה לחזור בו מכפירתו ולהודות. המערער הורשע ביום 23.12.10 על סמך הודאתו ובית משפט לתעבורה הטיל עליו קנס בסך של 250 ₪.

הערעור מופנה כנגד פסק הדין.

המערער העלה טענות שונות כנגד השר הממונה ביחס להתקנת התקנה דנן וכנגד אכיפתה על נהג אוטובוס, ועליו במיוחד, על ידי המשטרה, תוך שהוא מתייחס לעבודתו ההתנדבותית במסגרת הסעות צבאיות.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.

לאמתו של דבר התקשיתי לרדת לסוף דעתו של המערער. הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפני העלה טענות רבות שאינן רלוונטיות ולכן איני מוצא מקום להתייחס אליהן.

המערער הודה והורשע על סמך הודאתו ולכן ניתן להניח כי הוא מפנה את הערעור כנגד חומרת הדין. עוד יש להדגיש כי לו הוא היה מפנה את הערעור כנגד הרשעתו, דין טענותיו להידחות.

זאת ועוד, העונש שהושת עליו קל מאוד ובימ"ש לתעבורה נהג בו במידת הרחמים. הגם שהוא תורם רבות לבטחון המדינה, לטענתו, ומבצע הסעות לגורמי הביטחון כנהג שכיר בחברת הסעות,, אין בכך כדי להעניק לו זכויות שלא לכבד את הדין, החוק והתקנות. על המערער היה לחגור את החגורה ומשלא עשה כן, עבר עבירה ועליו לתת את הדין על כך.

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל אני דוחה את הערעור. על המערער לשלם את הקנס תוך 30 מיום קבלת פסק דין זה.

יתכן והיה מקום להשית על המערער הוצאות, אך הפעם אני אמנע מכך.

המזכירות תשלח לצדדים עותק פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ‏יום חמישי כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: