היקף חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו לאחר הזכייה בפסק הדין

מבוא

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, עורך דין במקצועו בעילה של רשלנות מקצועית. הנתבע ייצג את התובע בתביעה לתשלום סכום כספי, התובע זכה במשפט והשאלה המתעוררת היא מתי מסתיימת חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו, האם ביום הזכייה בפסק הדין או שמא ביום מימושו בהוצל"פ והאם נדרשת פעילות יזומה מצידו של עורך הדין לבצע עיקולים על מנת להבטיח ביצועו של פסק דין כספי.

2.הנתבע הגיש בשם התובע תביעה כספית בסדר דין מקוצר בסכום של 304,704 ש"ח נגד חברת מגדלים השקעות ונכסים בע"מ (להלן-"מגדלים") ונגד מר ברוך פיינברג (להלן-"מר פיינברג") שערב לחובותיה.

3.ביום 27.7.98 ניתן נגד מגדלים ונגד מר פיינברג פסק דין לזכות התובע. אין מחלוקת כי הנתבע לא פתח בהליכי הוצל"פ נגד אותם נתבעים והוא גם לא רשם עיקולים על זכויותיהם סמוך לאחר מתן פסק הדין למרות שבמעמד מתן פסק הדין ניתן גם צו עיקול.

4.לטענת התובע רק בחודש מאי 2004 נודע לו על קיומו של פסק הדין ומשניסה לגבות את החוב באותו מועד הסתבר כי חל שינוי במצב נכסיהם של מי מאותם נתבעים, שינוי שמנע ממנו לגבות את כל המגיע לו. יתרת החוב בתיק ההוצל"פ שפתח התובע נגד אותם נתבעים עומדת על 660,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה והוא דורש מהנתבע לפצותו בגין אובדן הסיכוי לממש זכייתו עד לגובה הסכום הנ"ל בניכוי 40,000 ש"ח שהצליח לגבות.

5.ברקע הדברים עומדת טענת התיישנות שהעלה הנתבע, שכן ממועד הזכייה בפסק הדין 27.7.98 ועד למועד הגשת התביעה נגד הנתבע 19.12.05 חלפו יותר מ-7 שנים. חשוב להבהיר כי הנתבע טוען כי התובע ידע על הזכייה במועד הסמוך למתן פסק הדין והוא ידע כי הנתבע לא מטפל במימוש פסק הדין ולכן לטענתו הוא לא הפר חובה כל שהיא כלפי התובע וכי גם אם הפר חובותיו הרי שעילת התביעה התיישנה.

6.פעמיים פנה הנתבע בבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות ופעמים נקבע כי לא ניתן ללא שמיעת עדויות להכריע במחלוקת (ר' החלטות מיום 1.5.06 ו-17.6.07).

7.במועד שמיעת הראיות העידו מטעם התובע: התובע מר יצחק צרור, אחיו מר הרצל צרור ועו"ד ברעם שייצג את מגדלים ומר פיינברג בתביעה שהגיש התובע, בנוסף הוגש בהסכמה תצהיר של מר פיינברג ללא חקירה, מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.