הינוך נ' דולב

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים מיום 6.9.12 ברח' השומר פינת מזיא בראשל"צ. מחלוקת בין הצדדים לעניין אופן קרות התאונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, תוך כדי נהיגה רשלנית פנתה הנתבעת ימינה וסטתה אח"כ שמאלה לנתיב של התובעת תוך שהיא עושה פניית פרסה ופגעה ברכב התובעת בצדו הימני.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת נסעה ברח' השומר שהינו בעל נתיב נסיעה אחד ואותתה על כוונתה לפנות שמאלה בצומת. עם הגעתה לצומת ולאחר שווידאה שאין רכבים שמגיעים מהכיוון הנגדי החלה הנתבעת לפנות שמאלה בזהירות ולפתע הגיחה התובעת בפזיזות מצידה השמאלי במהירות גבוהה והחלה לעקוף את רכבה בתוך הצומת תוך כדי שהיא פוגעת בחלקה הקדמי השמאלי של רכב הנתבעת.

4.הנתבעת מוסיפה וטוענת שהתובעת עקפה את רכבה בתוך הצומת תוך שהיא מתעלמת מאיתות רכב הנתבעת ומכוונתה לפנות שמאלה.

5.ביום 9.7.13 התנהל דיון בתיק. נשמעו עדויות הצדדים ומטעמה של הנתבעת העיד מר אור זינגר אשר היה עמה ברכב.

6.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה לשני הצדדים אחריות לתאונה וזאת מהטעמים הבאים:

א. שני הצדדים מתארים את מקום התאונה ככביש דו סטרי שבכל כיוון נתיב נסיעה אחד. בין שני הנתיבים אי תנועה בנוי. מצד ימין ובנתיב נסיעתן נמצא רחוב מזיא כאשר אין כניסה מרח' השומר בו נסעו הצדדים לרחוב זה.

ב.התובעת טענה בעדותה לכך שהנתבעת נכנסה עם רכבה לתוך רחוב מזיא מתוך כוונה לבצע פניית פרסה רחבה ועת חזרה עם רכבה לתוך רח' השומר פגעה בצדו השמאלי קדמי של רכב התובעת. התובעת נסעה במהירות של 40 קמ"ש ואינה זוכרת אם הנתבעת אותתה אם לאו (ר' עמ' 1 ש' 15-20 לפרוטוקול).

ג.הנתבעת טענה בעדותה שסטתה מעט ימינה וזאת בכדי להשלים פניית פרסה במלואה וכאשר התחילה בפנייה רכב התובעת שנסע מאחוריה האיץ על מנת לעקוף אותה ואז התנגשו הרכבים . הנתבעת מוסיפה וטוענת שאותתה וכן שלא ראתה את רכב התובעת (ר' עמ' 2 ש' 2-7 לפרוטוקול).

ד.עדותו של מר זינגר מתיישבת עם גרסתה של הנתבעת לעניין אופן קרות התאונה.

ה.תקנה 43 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 קובעת

-1987"(א)נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –

(1)מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;

תקנה 44 לתקנות התעבורה קובעת בכל הנוגע לאופן ביצוע פניית פרסה:

"(א)לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא.

תק' (ב)בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה.

תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה קובעת:

"נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא."

תקנה 49 לתקנות התעבורה קובעת: