הימנעות מלדון בקביעת הסדרי ראייה בכדי שלא לפגוע נפשית בילד

א) בפני ביה"ד מונח ערעור על החלטות ביה"ד האזורי מיום כ"ג בשבט תשע"ו (2.2.2016) ומיום ל' בשבט תשע"ו (9.2.2016) הקובעות שבית הדין מושך את ידיו מעיסוק בענייני המשמורת והסדרי שהות של הקטין, ומותיר אותם לבית המשפט שדן והחליט בהם.

הצדדים מתגלגלים בתביעות ובדיונים רבים, בפני הערכאות השונות מזה שנים רבות (כעשרים שנה), שני הצדדים אינם נוהגים בתום ויושר (מי יותר ומי פחות) בהגשת תביעותיהם, טובתו האמתית של הילד [ר'] אינה הדבר היחיד המעסיק את הצדדים ואולי גם לא הדבר העיקרי המניע את צעדיהם. כל אחד מהם, על פי דרכו, שואף להכרעת הצד השני ולא שוקל כראוי את טובתו האמתית ועתידו של הילד.

לפני שנכריע בערעור המונח בפנינו, נתאר תחילה תולדות וגלגולי הסכסוך שבין הצדדים ככלל, ותולדות התביעה המונחת בפנינו לקביעת הסדרי שהות בין המבקש לבן [ר'] בפרט.

ביום 30.10.1995 נישאו הצדדים.

ביום 30.10.1997 נולד לצדדים בן ששמו [ע'].

בשנת 2000 הגישה האשה תביעה לגירושין, והבעל הגיש תביעה נגדית לשלום בית. נערכו נסיונות גישור שלא צלחו, ובשנת 2002 חזרו הצדדים והגישו תביעותיהם. במקביל התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בביהמ"ש, בעיקר בנושא הקטין [ע'].

בכ"ג בחשוון תשס"ד (18.11.2003) הוציא ביה"ד פס"ד בתביעות הצדדים – קיבל תביעת האשה ודחה תביעת הבעל. בהחלטתו, קבע ביה"ד שעל הצדדים להתגרש. הבעל הגיש ערעור על החלטה זו, אך לאחר משיכת הערעור מחק ביה"ד הגדול ביום 14.11.2004 תביעה זו.

ביה"ד האזורי קבע מספר מועדים לסידור גט. הבעל סירב להתגרש, והאשה הגישה בקשותיה להטיל על הבעל צווי הגבלה.

ביום ה' חשוון תשס"ו (7.11.2005) הוציא ביה"ד החלטה המחייבת את הבעל במתן ג"פ.

במשך כל התקופה המשיכו הצדדים להתדיין בערכאות השונות.

למרות היותה נשואה קשרה האשה בתקופה זו קשרים כולל קשרי אישות עם [ט'], ואף עברה לגור עמו. יש לציין שבדיון שנערך בביה"ד ביום 10.1.2005 אמר הבעל שהאשה בהריון, אך לא אמר ממי היא בהריון. ביום 23.5.2005 נולד לאשה הבן [ר'] שהוא נשוא התיק שבפנינו. הבעל טען בפני ביה"ד האזורי ובפני ביה"ד הגדול שאף שלאשה קשרים עם גבר זר, הבן [ר'] הוא בנו. לעומתו, אמרה האשה שהבן הוא בנו של [ט'].

ביה"ד הגדול הורה לביה"ד האזורי להתייחס לטיעוני הצדדים ולתת החלטה בענין מעמדו של הבן, ובכפוף לכך לעדכן החלטתו בתביעת הגירושין.

ביום 4.5.2006 הוציא ביה"ד האזורי פס"ד נוסף המחייב את הבעל בגט, וז"ל:

"לאור הנחיות ביה"ד הגדול בהחלטתו מיום כ"ד שבט תשס"ו לברר את המידע שהאשה מתרועעת עם גבר אחר ונולד להם בן, עיין ביה"ד מחדש בחומר שבתיק כולל בחומר שהוצג לבית המשפט,

ונראה שכיון שהאשה הודתה שהיא מתגוררת עם בן זוג אחר וגם הבעל בתצהיריו ובטענותיו בפני בית המשפט טען כך מספר פעמים ואף נקב בשמו אלא שיחד עם כך, טען בפירוש שהבן שנולד הוא בנו שלו, לכן על פי הדין האשה אסורה לבעלה.

אי לכך, בתוספת הנימוקים שביה"ד כתב בהחלטתו מיום ה' חשון תשס"ו שבהם נאמר שיש ראיות שיש כאן טענת מאיס עלי באמתלא מבוררת עוד מתחילת פתיחת התיק לפני חמש שנים,

אי לכך מחליט ביה"ד:

• מחייבים את הבעל במתן ג"פ ויש להעביר את התיק לביה"ד דגיטין ולקבוע מועד מוקדם כדי לאפרושי מאיסורא.
• במידה והבעל לא יופיע לסידור הגט ייעתר ביה"ד להטיל עליו ההגבלות הקבועות בחוק ללא דיון נוסף.