היימוף נ' ברקן

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף במסגרתה עותר הנתבע-המבקש למחיקת התביעה או לדחייתה.

המשיבה התנגדה לבקשה.

בפועל נשענת בקשתו של המבקש על שלוש טענות מרכזיות :

א. בניגוד לטענת התובעת במסגרת כתב התביעה , אין עסקינן בתיק זה בהלוואה כי אם בהשקעה אשר טרם הבשילה, ומכאן שאין כלל מקום לדון בתביעה או לחילופין כי טרם התקיימו התנאים הנקובים בהסכם ומכאן שטרם בשלה העת להגשת התביעה.

ב. דין התביעה להידחות בשל חוסר סמכות.

ג. יש להורות על סילוק התביעה מחמת היות בתי המשפט בישראל פורום לא נאות לניהולה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה על נספחיהם, כמו גם בכתב התביעה ובבקשת הרשות להתגונן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי.

מהות התביעה השקעה או הלוואה

טען המבקש כי בפועל, בניגוד לטענות התובעת, הועברו הכספים נשוא כתב התביעה כהשקעה במסגרת פרויקט בניין בפלורידה ולא כהלוואה. עוד נטען כי נוכח ההסכם עליו חתמו הצדדים, והעובדה כי לא התקיימו והושלמו התנאים הנקובים בהסכם שהרי אין מקום להגשתה של תביעה זו כעת. נוכח טענות אלו נטען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

דין טענה זו להידחות.

סילוקה של תביעה על הסף נעשה, בהתאם ובכפוף להוראות תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). טענתו זו של המבקש אינה נכנסת במסגרת איזה מהוראות התקנות.

מדובר בטענה עובדתית. ככזו, ראוי שתתברר במסגרת ניהול ההליך.

אין בית המשפט בוחן ומכריע בשאלות העובדתיות בין הצדדים, במסגרת הליך מקדמי, בוודאי שלא במסגרת הליך של סילוק תביעה על הסף.

טענות עובדתיות, ראוי ונכון שיתבררו ויוכרעו לאחר הבאת מכלול ראיות ועדי הצדדים ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

גם הטענה כי הפרויקט לא יצא לפועל ולכן אין למשיבה כל זכות להגיש את התביעה, היא טענה עובדתית, וזאת הן ביחס למצבו של הפרויקט כמו גם למעורבותה של התובעת באותו פרויקט.

סילוקה של תביעה על הסף לא נעשה כלאחר יד. רק במקום שבו נהיר כי אין כל טעם בניהולו של ההליך וכאשר התביעה, על פניה, אינה מעלה עילה כלשהי.

אין זה המקרה שבפני כאשר עסקינן בין היתר, בשאלות עובדתיות, טעונות הוכחה.

אשר על כן דין טענה זו להידחות.

קיומה של סמכות