הייב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 16.11.13, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, אביו של הנהג. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו הוא מאושפז בבית החולים מאז יום 13.11 והרכב נחוץ לו ולמשפחתו לצורך ביקורו בבית החולים. המבקש טוען כי שאל את בנו הנהג וזה הכחיש בפניו את ביצוע העבירה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

שני התנאים שלעיל אינם מתקיימים במקרה דנן. אין טענה כי השימוש ברכב נעשה בלא רשות, ההיפך הוא הנכון, הרכב הועמד לשימוש בני משפחתו של המבקש, ולא פורטה כל פעולה שביצע המבקש למניעת העבירה.

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

מעבר לתנאים הפורמליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי, כאשר שני ההביטים העיקריים לצורך כך יהיו חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג. במקרה דנן גם שיקולים אלה מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המדובר בעבירה חמורה מאוד. רמת האלכוהול שנמדדה אצל הנהג הינה גבוהה, 580 מגאללא"נ, יותר מכפולה מהרמה המותרת בחוק, והוא אף כשל בבדיקת המאפיינים שנערכה לו, עמד בצורה מתנדנדת ולא הצליח ללכת על קו ישר. אף הזיקה שבין המבקש לנהג הינה זיקה ישירה וקרובה של אב ובנו וכאמור לעיל, מן הראוי כי ידע הבן שאם יעשה שימוש לרעה ברכב אביו עלול האב להיפגע מכך.

אכן יש להצטער כי הפגיעה בבני המשפחה באה בשעה קשה, בעת שאבי המשפחה מאושפז, אולם על הבן היה להביא בחשבון את הדברים מראש, בטרם החליט לנהוג כפי שנהג ולאחוז בהגה כאשר רמת האלכוהול בגופו גבוהה. עם כל ההבנה לבני המשפחה אינני רואה מקום כי אבוא לקראתם ואתחשב בצרכיהם מעבר למידת ההתחשבות שגילה – ולמעשה לא גילה – בנם.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: