הייב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) - להלן: "הועדה" אשר התכנסה ביום 02.06.13 ואשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 25%, בתחולה מיום 30.11.10.

2.רקע

המערער, נהג משאית במקצועו, נפגע בגבו, ביום 29.04.96, פגיעה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

המערער ביקש לקבוע את נכותו, וועדה רפואית לעררים מיום 26.02.12, קבעה לו 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15) בתחולה מיום 30.11.10.

המערער ערער על הקביעה הנ"ל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (במסגרת תיק בל 31584-07-12), אשר החזיר, בפסק דינו מיום 08.04.13, את הדיון בעניינו לועדה (להלן: "פסק הדין").

הועדה שהתכנסה בעניינו של המערער כדי לדון בהוראות פסק הדין, הותירה את קביעתה דלעיל על כנה.

מכאן הערעור שלפניי.

3.בהתאם להסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק הדין על סמך כתבי טענותיהם (טיעוני המערער אשר הוגשו ביום 28.11.13; טיעוני המשיב, אשר הוגשו ביום 23.12.13 והתייחסות המערער לטיעוני המשיב אשר הוגשה ביום 24.12.13 והמסמכים שצורפו להם).

בנקודה זו יצויין, כי עת ניגש בית הדין למלאכת כתיבת פסק הדין התברר לו כי פרוטוקול הועדה כלל לא הוגש לתיק וכן התברר כי קיים בתיק פרוטוקול ריק כמעט לחלוטין מתאריך 30.09.13 אשר לא ברורה הרלוונטיות שלו לתיק וכן לא ברור מדוע הוא ריק. על כן, נדרש, המשיב, בהחלטה מיום 26.12.13, להמציא את פרוטוקול הוועדה מיום 02.06.13 וכן להבהיר הענין בקשר לפרוטוקול מיום 30.09.13.

ביום 30.12.13, הוגשה הודעה מטעם ב"כ המשיב אליה צורף פרוטוקול הוועדה מושא הערעור - מיום 02.06.13, תוך שהובהר כי ישיבת הוועדה מיום 30.09.13 נקבעה בטעות.

4.במסגרת טיעוניו, ביקש ב"כ המערער כי עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית בהרכב אחר, זאת הואיל ולדעתו הועדה לא קיימה אחרי הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. לגישתו, הועדה לא ערכה דיון בממצאים ההדמייתיים ובניתוח הנתונים שעמדו בבסיס חוות דעתו של פרופ' חיים צינמן מיום 27.09.10.

בנוסף נטען, כי נימוק הועדה, שחלפו שלוש שנים מאז ניתנה חוות דעתו של פרופ' צינמן אינו מצדיק שלילת הנכות או ההגבלה ממנה סובל המערער, ועל כן ככל שסברה הועדה כי קיימת הטבה במצבו של המערער היה עליה להזמין בדיקות עזר לרבות בדיקות MRI ו – CT עדכניות, וזאת על מנת לבצע השוואה בין הממצאים כעבור שלוש שנים, ועל מנת לבסס קביעתה, השונה מקביעתו של פרופ' צינמן שבחוות דעתו והנסמכת על ממצאי הדמיה ברורים.

5.ב"כ המשיב, לעומת זאת, טען, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה אשר קיימה את הוראות פסק הדין, ובהתאם ביצעה בדיקה לתנועות הגב וקבעה כי אין להעניק נכות בגין ההגבלה בתנועות.

לעניין חוות דעתו של פרופ' צינמן נטען, כי הועדה מצאה ממצאים שונים ממצאיו, וזאת לאחר שביצעה בדיקה לתנועות עמוד השדרה מותני, ולאחר שקבעה כי הממצאים שמצאה אינם מקנים נכות מעבר לנכות הנוירולוגית שנקבעה למערער.

כמו כן נטען, שאין לחייב את הועדה להתייחס לתוצאות ה - CT וה - MRI מאחר ופסק הדין לא חייב אותה לעשות כן. לעניין הזמנת בדיקות רפואיות, נטען כי זו מצויה בסמכותה ובשיקול דעתה הרפואי של הועדה.

6.החלטת הוועדה

א.בהינתן העובדה שעסקינן בהחלטה של וועדה אליה הוחזר עניין מכוח פסק הדין, הרי שהשאלה היחידה שיש לדון בה, על פי ההלכה הפסוקה, היא האם מילאה הועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין, זאת ותו לא (דב"ע נא/01-29 מנחם פרנקל- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160).

ב.בחלק האופרטיבי של פסק הדין מכוחו התכנסה הועדה, היא נדרשה לפעול כדלקמן: