היחס בין חוק השכירות לחוק החוזים בנוגע לזכות הקיזוז

1)         התובעת, י.א. פרלמוטר השקעות בע"מ, להלן: ( "התובעת" או "פרלמוטר") הינה חברה אשר בבעלותה מספר יחידות בבנין תעשייתי הנמצא ברחוב השילוח 8 קרית מטלון, פתח-תקווה, (להלן: "הבנין").

            הנתבעת, ניאופרם (יבוא) 1966 בע"מ, להלן: ( "הנתבעת") שכרה מהתובעת מספר יחידות בבנין הנ"ל.

            הסכם השכירות מיום 19.9.00, שהוצג כמוצג בבית-המשפט, צורף כנספח א' לכתב התביעה ואין מחלוקת לגבי תקפותו.

            במאמר מוסגר יצויין כי בעליה של הנתבעת משתייכים למשפחות פורר ו-שראל ומשפחות אלו אף הן בעלות של יחידות בבנין.

2)         לא לריק ציינתי כי החוזה הנ"ל הוצג בבית-המשפט אלא שציון זה נעשה בכוונת מכוון. כל-כך למה?

            מכיוון שמנהל התובעת, מר יצחק פרלמוטר, העיד בבית-המשפט על קיומם של שני חוזים בין הצדדים, אך החוזה השני, אם קיים, לא הוצג בבית-המשפט וממילא איני יכול להתייחס אליו ואל הנטען לגביו.

3)         עילות התביעה בתיק זה נובעות מתוך החוזה שבין הצדדים, והן שלוש:

א)         אי-תשלום שכר-דירה ע"י הנתבעת במשך 3 שבועות. (סעיפים 4-7  לכתב התביעה).

            הנזק הנטען בגין ראש נזק זה עומד על-סך -.11,136 שקל (סעיף 7 סיפא לכתב התביעה).

ב)         הפרשים - עפ"י הנטען בסעיף 8 לכתב התביעה, וסכומם הוא -.1,500 שקל.

ג)          אי-תשלום שכר דירה על דרך הקיזוז בסך -.14,542 שקל (סעיף 9 לכתב התביעה). הקיזוז נבע, לטענת הנתבעת, מחלקה של התובעת (כבעלת יחידות בבנין) בגין מערכת כיבוי אש שהותקנה ע"י הנתבעת בבנין.

4)         הנתבעת כופרת בזכות התביעה של התובעת, כמפורט בתצהירו של מר דוד פורר, אשר תמך בבקשתה של הנתבעת לקבל רשות להתגונן. (ראה בש"א 1866/03 בתיק זה).

5)         למען האמת הארכיאולוגית ראוי לציין כי התביעה המקורית כללה סכומים נוספים הקשורים לדמי השכירות, אולם מר פרלמוטר הצהיר בסעיף 4 לתצהירו כי "לאחר שהנתבעת החזירה חלק מהחוב הנטען בתביעה דנא מועמדת התביעה על סך 27,128 שקל כאשר ראשי התביעה לסכום זה הנם כמפורט בסעיפים 7, 8 ו- 9 לתובענה".

6)         מכאן ואילך הלכו העניינים והסתבכו (שלא לצורך - ייאמר) עקב היריבות בין הצדדים הנובעת, ככל הנראה, מהיותם שותפים בבנין, בנוסף להיותם "משכירה" ו-"שוכרת" כמפורט לעיל.

7)         לצורך מתן פסק-דין בתביעה זו אין כל צורך להגרר אל סבך פרטי הפרטים ואל הפרשנויות של המוצגים הרבים, כפי שעשו הצדדים ובאי-כוחם.

            לדעתי, התמונה העובדתית ברורה.

            התמונה המשפטית תתבהר בהמשך פסק-הדין.

8)         אתחיל מהסוף, מסיכומי הצדדים:

א.         בצדק טען בסיכומיו ב"כ הנתבעת, עו"ד גולדשמידט, כי ענין ההפרשים לא הוכח כלל ע"י התובעת. (ר' סעיף 15 לסיכומים).