היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני

1. ביום 20.12.2017 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 11264-11-17 (כב' השופט א' רון – (להלן: בית המשפט המחוזי) לדחות את בקשת העוררת בבש"פ 9984/17 (להלן: העוררת) לעצור את המשיב עד למתן החלטה בעתירה להסגרתו לבריטניה בגין בקשת הסגרה שהוגשה נגדו בה מיוחס לו ביצוע עבירות מין בבתו החורגת בין השנים 2004 עד 2006.

           בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני של שני מפקחים (אחת מהן בת זוגו) בכל שעות היום והלילה, הפקדת מזומנים בסך של 25,000 ש"ח ערבות אישית של כל אחד מהמפקחים על סך 200,000 ש"ח, הפקדת דרכונה של בת זוגו ובתה והוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדן. כמו כן הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב.

2. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשו שני עררים. המדינה עוררת על דחיית בקשתה למעצרו של המשיב עד לתום הליכי הסגרתו ואילו המשיב משיג על קביעת בית המשפט המחוזי בדבר התשתית הראייתית הלכאורית המצויה בבסיס בקשת המעצר ועל החלטתו לעצור את המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני ללא אפשרות להתאווררות כלשהי.

3. בקשת ההסגרה הוגשה על ידי בריטניה למדינת ישראל במסגרת אמנה להסגרת עבריינים עליה חתומות שתי המדינות. היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה בה ביקש להכריז על המבקש כבר הסגרה כדי שיעמוד לדין שם. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום הדיון בעתירה להסגרתו.

           על פי בקשת המעצר מיוחס למשיב ביצוע עבירות מין, שפירוטן יובא בהמשך, על חוק עבירות מין שנחקק בבריטניה בשנת 2003.

4. התלונה בגינה נפתחה החקירה נגד המשיב בבריטניה הוגשה ביום 18.2.2013 על ידי בתו החורגת.

           בתאריך ה- 5.4.2013 הורשע המשיב בבריטניה בשני אישומים של תקיפה מינית שביצע בשתי מתלוננות בגירות בעת שעבד כמעסה.

           בתאריך ה- 14.7.2013, לאחר שנחקר ושוחרר בגין החשדות לביצוע עבירות המין בבתו החורגת, נשוא בקשת ההסגרה, עזב המשיב את בריטניה לישראל ומאז לא שב אליה.