החמרת ענישה למורשע בנהיגה בזמן פסילה, ללא בטוח ולאחר פקיעת רשיון

א. כללי

לפניי ערעור פלילי על קולת העונש שהושת על המשיב בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (להלן: "בימ"ש קמא"). פסק הדין ניתן ביום 12.2.08 על ידי כב' השופט יעקב בכר בתיק פלילי 328/07.

ב. ההליכים בבימ"ש קמא

המשיב הורשע על פי הודאתו בנהיגה בזמן פסילה, עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן, " הפקודה"), נהיגה ללא תעודת ביטוח, עבירה בניגוד לסעיף 2(א)(ג) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 ונהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע מעל שישה חודשים, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודה.

האירוע העובדתי נשוא כתב האישום התרחש ביום 28/6/07. המשיב נהג ברכב בשפרעם ונעצר במחסום משטרתי לביקורת על ידי שוטרים לובשי מדים. המשיב מסר לשוטר את תעודת הזהות, השוטר ניגש לניידת לבדיקת הנתונים ואז המשיב ברח עם הרכב מהמקום. ניסיונות לאתרו לא צלחו עד שביום 27/11/07 נעצר בירושלים. הנאשם נהג כשהוא פסול מלנהוג ורישיונו פקע בחודש פברואר לשנת 1989, כמו כן הוא נהג ללא תעודת ביטוח. 

בימ"ש גזר על הנאשם את העונשים הבאים:

-          2 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הפעיל בימ"ש קמא שני מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים כנגד המשיב. האחד בן 4 חודשים במצטבר והשני בן 5 חודשים בחופף. כך שבסופו של יום היה על המשיב לרצות 6 חודשי מאסר בפועל. בימ"ש קבע שהעונש ירוצה בעבודות שירות.

-          6 חודשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין.

-          תשלום קנס על סך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם בתשלומים.

-          10 חודשי פסילה במצטבר לתקופת הפסילה שהנאשם מרצה.

-          חתימה על התחייבות על סך 2,000 ש"ח להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע למשך שנתיים.

בימ"ש קמא עמד בגזר דינו על חומרת העבירות שביצע המשיב ועל עברו התעבורתי.

יצוין, שהנאשם החל לבצע את עבודות השירות ביום 28.2.08 וכי בקשה לעיכוב ביצוע מצד המדינה הוגשה רק ביום 4/3/08, עקב זאת נקבע דיון קרוב מאוד שהתקיים ביום 9/3/08 אליו לא התייצב המשיב, לכן הדיון נדחה ליום 16/3/08. בישיבה זו שמעתי את הערעור לגופו.

ג. הטענות בערעור

המערערת מבקשת לקבל את הערעור ולהחמיר בעונש הממשי שהוטל על המשיב כך שיוטל עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וזאת מהנימוקים הבאים:

למשיב עבר פלילי ותעבורתי כבדים. המאסרים המותנים ועונשי הפסילה לא הרתיעו אותו ולכן הוא חוזר ונוהג על אף שרישיונו פקע משנת 1989. התנהגות זו מהווה זלזול באושיות אכיפת החוק. לטענת המאשימה עבירת הנהיגה בפסילה הנה עבירה חמורה ומשנה חומרה אנו מוצאים בנסיבות המקרה דנן ובין השאר בריחת הנאשם מהשוטרים. בימ"ש קמא לא נתן כל טעם ונימוק לעונש הקל שהטיל על המשיב. ב"כ המערערת הפנתה לפסיקה לפיה בעבירת נהיגה בפסילה העונש הראוי הנו מאסר בפועל.

המערערת טוענת שהמשיב החל לרצות את עונשו לפני תקופה קצרה והדבר לא אמור לחסום את דרכו של ביהמ"ש לקבל את הערעור ולהטיל עונש יותר חמור. זאת גם אם נניח שהיה על המאשימה לבקש עיכוב ביצוע בבימ"ש קמא.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערעור. לטענתו בימ"ש שקל את שיקולי הענישה השונים והחליט לתת הזדמנות נוספת למשיב מכאן שאין מקום להתערבות בעונש. המשיב ריצה עונש מאסר של שנתיים, במסגרתו עבר הליך שיקומי. החזרתו כיום לבית הכלא תחבל במאמצים אלו ותגרום להרעה במצבו הכלכלי שממילא ניזוק עקב הצורך בביצוע עבודות השירות. לטענת ב"כ המשיב, בימ"ש קמא התחשב בנסיבות האישיות של המשיב לרבות העובדה שהוא מפרנס חמישה ילדים. עוד נטען שהמשיב שהה חודשיים במעצר בית מלא ושמר על תנאיו וכי המערערת השתהתה בהגשת בקשת עיכוב הביצוע והמשיב כבר החל לרצות את עבודות השירות.

המשיב ציין שעבר טיפול שיקומי וכי כיום הוא עדיין מצוי בהליך שיקומי במסגרת שירות המבחן בחיפה וכי השתלב בקורס של עמותת "אפשר" ולעיתים מבקר בבית כלא חרמון ומעביר מסר מניסיונו השיקומי לאסירים אחרים. עוד הוסיף שהוא עובד בשמירה בשעות הערב.

ד. דיון והכרעה

המשיב חטא בעבירות קשות וחמורות הן מבחינת סוגן והן מבחינת נסיבות ביצוען. רישיונו של הנאשם פקע כבר בשנת 1989, אך במקום שהוא יחדשו ויפעל בדרכים שמתווה החוק, הוא עשה דין לעצמו והמשיך לנהוג בדרכים כאילו אין דין ואין דיין אין חוקים ואין כללים. עברו התעבורתי מכביד, כך גם עברו הפלילי.

המשיב הפר את החוק באופן מובהק, הוא ברח משוטרים עת שנהג את רכבו בזמן פסילה ועוכב לביקורת. בתי המשפט נהגו איתו בעבר במידת הרחמים. הוא לא הפנים בתודעתו את חומרת מעשיו ומכאן התנהגותו המזלזלת בעונשי המאסר המותנים שהוטלו עליו. את היד המושטת דחה ומכל אלה ניתן ללמוד כי החליט להמשיך ללכת בדרכו העבריינית.