החמרה משמעותית בענישה למורשע בעבירות מיסים

השופט ר. שפירא [אב"ד]:

הערעור בתמצית:

בפנינו ערעור המאשימה על קולת העונש שבגזר דינו של בית משפט השלום בחדרה, כב' השופטת ד. סלע (להלן: " בית משפט קמא") בת"פ 2862/03. בית משפט קמא הרשיע את המשיב וכן חברה שהיה בין בעלי מניותיה ומנהלה בעבירות  מיסים וגזר על המשיב עונש של שישה (6) חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר מותנה לשלוש שנים על העבירות בהן הורשע וכן עבירות של זיוף ומרמה וקנס בסכום של 200,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתם. נקבע כי הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. בנוסף נגזר על החברה, הנאשמת, קנס כספי בסכום של 100,000 ש"ח. ערעור המאשימה מופנה, כאמור, כנגד קולת העונש שנגזר על המשיב. לא הוגש ערעור על גזר דינה של החברה הנאשמת.

העובדות כפי שהוכחו והעבירות בהן הורשע המשיב:

עיקרי העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובגזר הדין בבית משפט קמא. המשיב והחברה שבניהולו (להלן: "הנאשמים") הורשעו בביצוע העבירות הבאות:

א. השמטת הכנסה מתוך דוח - 2 עבירות על סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א -1961 (להלן: הפקודה) וביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

ב. מסירת תרשמות כוזבת בדו"ח - 2 עבירות על סעיף 220(2) לפקודה וביחד עם סעיף 224א' לפקודה.

ג. ניהול פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים - 4 עבירות על סעיף 220(5) לפקודה וביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

ד. שימוש במרמה עורמה ותחבולה - 4 עבירות על סעיף 220(5) לפקודה וביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

ה. ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: החוק), במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס - 193 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, לגבי המשיב שבפנינו, יחד עם סעיף 119 לחוק הנ"ל.

ו. מסירת דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס - 33 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק ולגבי המשיב, ביחד עם סעיף 119 לחוק.

הנסיבות בהן בוצעו העבירות. 

בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום, הייתה הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") חברה פרטית העוסקת בשחיטה, עיבוד ושיווק סיטונאי של עופות והודים, והייתה רשומה כ"עוסק" לעניין החוק. המשיב היה בעל מניות ומנהל פעיל, ביחד עם אחרים, בנאשמת. הנאשמים פעלו במרמה, עורמה ותחבולה, על מנת להתחמק ממס הכנסה וממס ערך מוסף, ולהשתמט מתשלום מס בכל שנות המס הרלוונטיות.

בתקופה שבין 1/99 ועד 3/02 הכינו הנאשמים וקיימו בנאשמת פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, בכך שרשמו בהם מסמכים הנחזים להיות חשבונית מס (להלן: החשבוניות הכוזבות), שנתקבלו, כביכול, משני ספקים, אשר בפועל לא סיפקו את הסחורה המפורטת בהן, והנאשמים לא היו חייבים בתשלום הסכומים המפורטים בהן. סכומן הכולל של החשבוניות הכוזבות עמד על 35,963,461 ש"ח לא כולל מע"מ, והנאשמים ניכו מדוחותיה התקופתיים של הנאשמת את מס התשומות הנובע מהן, בסך כולל של 6,113,786 ש"ח, מבלי שהיה להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק.

בכל הדוחות שהגישו לפקיד השומה לשנות מס 99' עד 00', מסרו הנאשמים תרשומות כוזבות, בכך שדיווחו על החשבוניות הכוזבות כעל הוצאות שהיו להם בפועל, ובכך השמיטו מדוחות הנאשמת הכנסות בסכום של  כ- 19,137,550 ש"ח.

מעשיהם בוצעו בנסיבות מחמירות בהתחשב בסכום הנקוב בחשבוניות הכוזבות, במספרן ובמשך התקופה שבה הוצאו, ובכך שקיזזו את הסכומים הרשומים בהן מהכנסותיה של הנאשמת וממס ערך מוסף, שהיו חייבים בתשלומו.

יצוין כי בבית משפט קמא נשמעו כל עדויות התביעה ורוב עדויות ההגנה. בסמוך לסיום פרשת ההגנה הגיעו הצדדים להסדר לפיו תוקן כתב האישום. המשיב והחברה הנאשמת הורשעו בעבירות שפורטו לעיל.

נימוקי בית משפט קמא לעניין העונש:

בית משפט קמא ציין בגזר דינו את החובה להחמיר בענישתם של עברייני המס. עם זאת ציין את החובה להתחשב גם בנסיבות אישיות של כל נאשם ונאשם. במקרה זה ציין בית משפט קמא כי המשיב פעל, למעשה, כאיש קש עבור אחר בשם "רבי". עובדת היותו של אותו רבי דמות בעלת משקל בפרשה נשוא כתב האישום לא נעלמה מעיני המאשימה אלא שההליכים כנגדו הופסקו בזמנו מחמת אי כשירות משפטית. בית משפט קמא ראה כנימוק לקולא את העובדה שהנאשם לקח על עצמו את כל האחריות לניהול החברה הנאשמת, על אף שכאמור שימש, לטענתו, כ-"איש קש". עוד הביא בחשבון לקולא כי הנאשם יליד 1943, נכה צה"ל וסובל מבעיות אורטופדיות ונפשיות. בית המשפט נתן משקל להתארכות ההליכים והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. משקל מיוחד לקולא ניתן לעובדה שמשיב לא הפיק תועלת כלכלית, כך לכאורה, מביצוע העבירות.