החמרה בעונשו של סמל שהורשע בשימוש בסם מסוכן

1. המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973. ענינה של העבירה בארבעה מעשי שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס שעשה המשיב, עם אזרחים.

2. בית הדין קמא השית על המשיב שלושה חודשי מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי, קנס בסך 750 ש"ח ושישה חודשי פסילת רישיונות הנהיגה בפועל.

3. התביעה הצבאית מערערת על קולת העונש. להשקפתה ראוי להטיל על המשיב גם מאסר בפועל, בכליאה ממשית ולתקופה ראויה.

4. בפני בית הדין קמא הובא רקעו הצבאי והאישי של המשיב: המשיב שירת תחילה כלוחם ובהמשך, בעקבות שינוי הפרופיל הרפואי שלו, עבר לשמש כמאבטח. המשיב שירת בצה"ל במשך כשנתיים, עד שנקבע לו, בחודש אוגוסט 2007, פרופיל 21 מטעמים נפשיים. אחיו של המשיב נפטר לאחר מחלה קשה, בשנת 2002. מפקדיו בחוות דעתם ציינו כי שירותו היה טוב. המשיב עובד כעת בעבודה סדירה, לשביעות רצון מעסיקו.

5. בית הדין קמא ציין, בגזר הדין, כי מצא שלא להחמיר עם המשיב בשל מצבו הנפשי, חרטתו והטרגדיה שפקדה את משפחתו. הוסיף בית הדין קמא כי ישנו פער עמוק בין אופן הטיפול המשפטי במשיב, שהיום איננו חייל ואין לו זיקה לצבא, ובין המעורבים האחרים במעשי העבירה, שבעניינם לא ננקטו כל הליכים משפטיים. להשקפת בית הדין קמא, בנסיבות דנן, די כי מידת ההחמרה בטיפול במשיב, בשל היותו חייל בעת שעבר את העבירות, תבוא לידי ביטוי בעצם העמדתו לדין ובהשתת ענישה לא מחמירה עליו.

6. בבואנו להכריע בערעור נחלקו דעותינו. אחד השופטים סבור כי בשים לב לרקעו של המשיב, למצבו הנפשי ולעובדה כי פוטר מן השירות זה מכבר, די במכלול העונשים שהושתו על ידי הערכאה קמא. לו דעתו של שופט זה הייתה נשמעת היה דוחה את הערעור.

7. רוב השופטים סבורים כי בית הדין קמא הקל עם המשיב יתר על המידה, כשלא השית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל. כידוע, ככלל ראוי להטיל על חיילים העושים שימוש בסמים, ודאי כשמדובר בריבוי מעשי שימוש, עם אחרים, גם אם מחוץ למסגרת הפעילות הצבאית, עונשי מאסר לריצוי בפועל. שימוש בסמים על ידי חיילים מכרסם בחוסנו של הצבא ובכשירותו ושומה להרתיעם מכך, בדרך של ענישה משמעותית. ואף זאת ידוע-

"אין דומה עישון סם ע"י חייל לעישון סם ע"י אזרח. הסיכון הפוטנציאלי העלול לנבוע משימוש בסם ע"י חייל, חמור בד"כ מזה הנובע, משימוש דומה ע"י אזרח. כשזוהי נקודת המוצא, ברור גם שהעונש בגין עבירת השימוש בסם, המתבצעת ע"י חייל, צריך ככלל להיות חמור יותר. בענישה כזו אין חריגה מהמידתיות הראוייה.

ברור כי שחרורו של חייל מצה"ל, יכול שיהווה בנסיבות העיניין שיקול לקולא לעיניין גזר הדין, אך קביעה נחרצת כי דין חייל משוחרר, שביצע עבירות בעת שירותו הצבאי, כדין אזרח לעיניין גזירת עונשו, מעוררת קושי. אם נקבל טיעון כזה, אנו עלולים למצוא עצמנו במציאות שבה חיילים מרהיבים עוז להשתמש ב"סמים קלים" זמן קצר לפני שחרורם, שכן אם יתפסו יחול עליהם דינם של אזרחים, שלפי טענת הסניגור, כלל אינם מועמדים לדין בגין עבירות כאלו." (ע/33/00 סמל בסין נ' התובע הצבאי הראשי (2000)).

8. רוב השופטים סבורים כי אכן ראוי ליתן משקל לכך כי המשיב סיים את שירותו הצבאי, לרקע לסיום השירות, לעובדה כי השתלב בעבודה ולמכלול העונשים שהוטלו עליו בבית הדין קמא. עניינים אלה צריכים לבוא לידי ביטוי במשך המאסר ובאופן ריצויו, אך לא בהימנעות מהטלת מאסר בפועל.

9. רוב השופטים רואים על כן לקבל את הערעור. בדעת רוב מוטל על המשיב, בנוסף לעונשים שהוטלו על ידי בית הדין קמא, גם חודש (1) מאסר לריצוי בפועל, בניכוי שלושת ימי מעצרו הממשי בעת החקירה. היתרה תרוצה בעבודה צבאית בבצ"ת, סדנה חילית בחיפה, בתנאים שהומלצו על ידי הממונה, בחוות דעתה.

10. המשיב יתייצב לריצוי העבודה הצבאית ביום 30/3/08, עד השעה 9:00 אצל רמ"ד שיקום במקמצ"ר.

ניתן והודע היום, י"ח באדר ב' התשס"ח‏, 25 במארס 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

                      אב"ד                                 שופט                                 שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין