החלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון

רקע

1.         כתב התביעה הוגש על ידי התובעת בינואר 2002 כתביעה שכותרתה "פירוק שיתוף ורכושית". במסגרתה, התבקש פירוק שיתוף בדירת המגורים, כן התבקש דו"ח על היקף נכסי הנתבע בהתאם לסעיף 11 לחוק יחסי ממון.

2.         כן הוגשו על ידי התובעת תביעות למשמורת ומזונות כפי שיפורט להלן, שתי תביעות אילו הסתיימו ואין צורך ליתן פסק דין בעניינן.

3.         הנתבע והתובעת נישאו בשנת 1975 ונולדו לה 3 ילדים, בת שהיא כיום למעלה מ- 30, ותאומים כיום בני 13 וחצי (להלן - "הקטינים" או "התאומים").

4.         ביום 2/7/2002 התגרשו הצדדים.

5.         מעת הגשת התביעה ועד למועד כתיבת פסק הדין התרחשו האירועים כדלקמן:

            א.         הקטינים נשארו לחיות עם הנתבע, אביהם. התובעת עזבה את בית הצדדים.

            ב.         בשל מצבה הרפואי של התובעת, נמסרה המשמורת על הקטינים לאב - הנתבע.

ג.          ביום 18/5/2004 הגיעו הצדדים להסכמה שהנתבע ירכוש את חלקה של התובעת בדירה המשותפת בסכום של 50,000 דולר בשער דולר שלא יפחת מ- 4.5 ש"ח וזאת עד יום 30/9/2004. כמו כן הוחלט שהתובעת זכאית לסכום של 300 דולר החל מיום 1/2/2002 והנתבע זכאי להחזר מחצית הסכום ששילם למשכנתא.

            אם הנתבע לא יעמוד בתשלום במועד, הוחלט כי ב"כ הצדדים יתמנו ככונסי נכסים למכירת הדירה. ההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין.

ד.         הנתבע לא עמד בהתחייבותו לרכוש הדירה, ב"כ הצדדים התמנו ככונסי נכסים.

ה.         למרות מינוי כונסי הנכסים, אופשר לנתבע למכור הדירה בעצמו ואכן הדירה נמכרה ביום 22/11/2005. בהתאם לחוזה המכר הופקדה תמורת הדירה (להלן - "כספי הנאמנות") בחשבון נאמנות של הנאמן.

ו.          כספי הנאמנות נותרו בידי הנאמן עד לעריכת ההתחשבנות הסופית בין הצדדים.

ז.          ביום 1/2/2006 ניתנה החלטה לפיה על הצדדים להגיש סיכומיהם לעניין ההתחשבנות ביחס לתשלומי המשכנתא ושכה"ד בהמשך להחלטה מיום 18/5/2004.

ח.         הנתבע הגיש ביום 29/3/2006 תחשיב מטעמו, תחשיב שבוצע על ידי מומחה לחישובי ריבית, על פי התחשיב (שלא היה סופי מחמת העדר נתונים) חייב הנתבע לתובעת 5,005 דולר.

ט.         התובעת הגישה ביום 20/2/2006 תחשיב מטעמה על פי תחשיבה על הנתבע להעביר לה סכום  של 14,400 דולר לשכ"ד וכן 3,840 ש"ח בגין החזר ששולם בגין חוב ארנונה בתקופה בה גר בדירה. על פי תחשיב זה, על התובעת להעביר לנתבע סכום של 35,462 ש"ח. חלקה במשכנתא שלא שילמה.

י.          בשני התחשיבים יש הסכמה לעניין סכום דמי השימוש 14,400 דולר, אין הסכמה ביחס לתשלומי המשכנתא באשר התובעת טוענת ,כי חלק מהתשלומים השוטפים לא שולמו ועל חלק אחר חויב הנתבע בקנסות שלו בגין איחור שאין לחייב אותה.

יא.        התובעת עיקלה את חלקו של המשיב בתמורת הדירה במטרה להבטיח את זכויותיה במסגרת התביעה הרכושית.

7.         בישיבת יום 19/6/2006 משהצהיר הנתבע כי מקובל עליו שכל הזכויות שנצברו במהלך, הצדדים יתחלקו בחלקים שווים ניתנו צווים למקום עבודתו של הנתבע ליתן פירוט בדבר  זכויותיו הכספיות לרבות אילו שנפדו. סוכם כי לאחר קבלת הנתונים יסכמו הצדדים טענותיהם גם לעניין זה.