החלטה

הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995. (להלן: "חוק בית המשפט לעניני משפחה") וסמכות רשם ההוצאה לפועל לפרש את הוראות פסק הדין שהוגש לביצוע.

רקע בקצרה:

1. ביום 18.12.07 ניתן על ידי בית הדין הרבני תוקף של פסק דין להסכם הגירושין בין הצדדים במסגרתו נקבעה, בין היתר, חלוקת הרכוש בין הצדדים. (להלן: "פסק הדין").

2. במהלך שנת 2009 נחתם בין הצדדים הסכם נוסף שעניינו חלוקת הרכוש בין הצדדים וזה  לא אושר על ידי בית המשפט ו/או על ידי בית הדין הרבני. (להלן: "ההסכם מ- 2009").

3. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 23.4.13 ללא יתרת חוב ובמסגרתו עתרה הזוכה ל"חלוקת הרכוש בין הצדדים", כפי המצויין בטופס פתיחת התיק שנחתם על ידי בא כוחה.

4. ביום 8.7.13 עתרה הזוכה להגדלת קרן החוב בסך כולל של 188,336 ₪ עבור תשלומי פנסיה אותם לא העביר לידיה החייב (סך של 71,750.64 ₪) ועבור חוב כספי שלא הופקד בחשבון המשותף מאז 11/09 (סך של 116,585.79 ₪).

הזוכה הציגה אישור מסירה לידי אימו של החייב עמה הוא מתגורר, כך על פי הנטען, ומשתגובת החייב לא נמסרה חרף חלוף המועד, הוגדלה קרן החוב בהתאם לבקשת הזוכה.

5. החייב עתר בבקשה בטענת פרעתי ולטענתו שילם ביתר סך של 214,629 ₪ מאחר ולאורך השנים שילם לידי הזוכה תשלומים עודפים בגין חלקה בפנסיה שכן אין לה כל זכויות בפנסיה שצבר טרם תקופת נישואיהם.