החלטה שעניינה בבקשת הרווחה להאריך צו הוצאה ממשמורת, הניתן מכוח חוק הנוער עד לפתיחת תיק אימוץ בבית המשפט לענייני משפחה

מונחת בפני בקשה מטעם עו"ס לחוק הנוער להארכת הצווים הקיימים בעניינה של הקטינה א', פעוטה שטרם מלאו לה ארבע שנים, זאת עד לפתיחת תיק אימוץ בעניינה, בבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לענייני משפחה. בקשה זו מציפה סוגיה בוערת, שעניינה במסלול הטיפול בפעוטות בסיכון, שהוצאו ממשמורת הוריהם וזוחלים, בעל כורחם, בדרך חתחתים, על רצף אמנה – אימוץ.  סוגיה בוערת המכלה סיכוייהם של קטינים לזכות בבית יציב וקבוע, לפתח התקשרות בריאה  עם האחראים עליהם, לזכות באפשרות להשתלב  במשפחה, וזאת על ציר הזמן, על מזבח של הסדר חוקי לקוי, מחדלים של הרשויות וכניעה לכורח המציאות. 

אציג להלן את המסלול הארוך שעברה א' בחייה הקצרים – קורותיה על ציר הזמן:

1. א', נולדה ביום x.2017 למשיבה אשר ביקשה למוסרה לאימוץ עם לידתה.  המשיב הנטען, ביקש לבצע בדיקת אבהות, והשניים נתנו הסכמתם להעברת הפעוטה למשמורת רשויות הרווחה.

2. ביום x.x.17 הועברה הקטינה למשפחת "קלט חירום", והיא בת שבוע ימים בלבד. במסגרת זמנית זו, שהתה א' כעשרה חודשים, בהמתנה למשיב, על מנת שישלים בדיקת אבהות.
3. ביום 3.1.2018 הועברה למשפחת אומנה קבועה, חסויה וביום 8.10.2018 הוכרזה הקטינה כ"קטינה נזקקות" והוצאתה ממשמורת הוריה עוגנה במסגרת דרכי טיפול, תחת צו הוצאה ממשמורת (חלף צו בינים).

4. בהמשך – התקבלו ממצאי אבחון מסוגלות הורית של המשיב לפיהם לא נשללה מסוגלותו, אולם הוצפו קשיים רבים מהם סבל ( ר' אבחון מסוגלות הורית מאת .. מיום 20.11.18 להלן: "המומחה"). בהתאם להמלצות האבחון ונוכח בקשתו של המשיב לקבל את בתו לחזקתו, נקבע כי ישולב  בהדרכת הורים ובטיפול רגשי לתקופה של ששה  חודשים, בסיומה תבוצע בדיקה משלימה. ביום 1.1.19 העיד המומחה בבית המשפט, הסביר  כי לא ניתן לשלול את מסוגלותו ההורית של המשיב אולם לאור התנהלותו עד לאותו השלב, התמהמהותו בעריכת בדיקת האהבות (כשנה לאחר לידת הקטינה) ובביצוע אבחון המסוגלות, יש לבחון רצינות כוונותיו ואפשרותו לממש יכולותיו, להוציאן מן הכוח אל הפועל. בכלל זאת המליץ לבחון את שיתוף הפעולה של המשיב, את יכולתו להגיע ולהתמיד בטיפול והדרכה לאורך זמן, להסתייע בגורמי הטיפול ולעשות צעדים ממשיים וקונקרטיים לצורך החזרת בתו למשמורתו. 

5. ביום 1.5.2019 התקיימה ועדת תכנון טיפול במסגרתה הומלץ על המשך סידור הקטינה במשפחת האומנה והרחבת המפגשים בינה לבין המשיב, זאת לצד מתן טיפול רגשי למשיב והדרכת הורים. בדיון שהתקיים בפני היום למדתי כי כבר בסיומה של אותה ועדה, פנה המשיב לבא כוחו ומסר לו כי לדידו - טובתה של ביתו תומכת בהימצאותה בבית משפחת האמנה, וכי הוא מוכן לחתום על הסכמה כי תאומץ על ידם. בא כוחו המסור ביקש מהמשיב כי יחשוב על הדברים, בטרם יפעל ויבצע צעד בלתי הפיך. 

6. בחלוף כחודשיים, ביום 10.7.2019, התקיימה ועדה נוספת במסגרתה הביע המשיב דאגה וחשש ביחס לתוצאות ניתוק הילדה ממשפחת האמנה, בחיקה היא גדלה ומתפתחת בצורה מיטיבה. במהלך הוועדה ציין בפתיחות ובכנות כי הוא מסוגל לטפל בביתו בהיבט הכלכלי והפיזי, אולם ניכר חשש וקושי לאספקט הרגשי. בהמשך לכך ביקש שהות נוספת לצורך גיבוש החלטה באם לתת הסכמתו לפתיחת תיק אימוץ.  במקביל הוסיף המשיב לפגוש בקטינה ושולב בטיפול דיאדי עמה.

7. ביום 28.10.2019 הגישה העו"ס עדכון, ממנו עולה כי ביום 11.9.19 התקיימה ועדת תכנון טיפול במסגרתה נתן המשיב את הסכמתו לפתיחת תיק אימוץ, ונתגלעו חילוקי דעות בינו לבין נציגי השרות למען הילד ביחס ל"צמצום תוצאות האימוץ", היינו בנוגע למתכונת המפגשים עם בתו, לאחר שתאומץ.