החלטה על הפקדה הולמת בקופת בית המשפט ערובה לתשלום הוצאות המשפט

מונחת בפניי בקשה מטעם המשיב להורות למערערת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה הולמת לתשלום הוצאות המשפט של המשיב, ככל שיזכה בדין. כמו כן הנני מתבקשת לקבוע כי אם לא תפקיד המערערת ערובה כאמור, תוך המועד שייקצב לה לעשות כן, יידחה ערעורה על הסף.

העובדות הרלוונטיות

1. המערערת טוענת כי היא חברה לעבודות בניין.
2. מר חליל סנברי הינו בעל המניות, המנהל והדירקטור היחיד במערערת.
3. הבקשה מוגשת במסגרת ערעור על החלטה בהשגה על שומות תשומות שהוציא המשיב למערערת ביחס לתקופה 6/2016-7/2016, בטענה כי ניכתה מס תשומות שלא כדין בגין 13 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס. קרן המס על פי השומה עומדת על סכום של 869,034 ש"ח.
4. משלא שולם המס על פי השומה, ולא המצאה ערובה להבטחת תשלום חוב המס, הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב בקשה לפי סעיף 112א לחוק מע"מ להורות על עיקול זמני ותפיסה של נכסי המערערת (ה"פ 4549-04-17).

בתאריך 4.4.2017 ניתנו צווי עיקול על נכסי המערערת והם עומדים על כנם.

5. במקביל, המשיב הורה על סגירת תיק העוסק של המערערת מתוקף סמכותו הקבועה בסעיף 61 לחוק מע"מ וזאת החל מתאריך 1.3.2017. המערערת הגישה ערעור על החלטת המשיב לבטל את רישומה כ"עוסק", ובע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 5610-04-17 א.ח סנבריה לבניה ויזמות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף גוש דן (22.3.2018) דחיתי את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך של 45,000 ש"ח.

במסגרת הדיון הגישה המערערת בקשה דחופה לסעד זמני לעיכוב ביצוע החלטתו של המשיב על סגירת תיק העוסק שלה. בקשתה זו נדחתה בהחלטתי מתאריך 7.6.2017, והמערערת חויבה בהוצאות בגין הגשת הבקשה בסך של 10,000 ש"ח.

לטענת המשיב סכומים אלה טרם שולמו לו על ידי המערערת.

טענות הצדדים

6. המשיב טוען כי, על אף שהמערערת מציגה את עצמה כחברה העוסקת בתחום הבניה, לא תועדו ברישומיו, ואף לא בדיווחי המערערת עצמה, נכסים משמעותיים או כלים מכאניים הנדרשים לתחום עבודות בנייה.

לטענת המשיב יש ברשות המערערת רק כמה רכבים וחשבון בבנק הדואר ומעבר לכך לא רשומים על שמה נכסים כלשהם.

כמו כן, המערערת חדלה לפעול, נקבע בהחלטה שיפוטית כי אינה מקיימת "עסק" ותיק העוסק שלה במע"מ נסגר. המערערת לא הציגה כל מסמך המאשר כי יש לה פעילות של ממש או נכסים בעלי ערך כלכלי. 

על כן, אם יידחה הערעור דכאן לא יהיה לאל ידה של המערערת לשלם למשיב את הוצאות המשפט, ככל שיזכה במשפט, ותימצא זכותו הקניינית לתשלום ההוצאות נפגעת.

7. עוד טוען המשיב, כי המערערת טרם שילמה את ההוצאות המשפטיות שהוטלו עליה בפסק הדין מתאריך 22.3.2018 ובהחלטה מתאריך 7.6.2017 (ביחד סך של 55,000 ש"ח).

במצב דברים זה, סבור המשיב כי קיים חשש, ברמה הקרובה לוודאות, שהמערערת לא תשלם גם את הוצאות המשפט בהליך דכאן, ככל שייזקפו לחובתה, כך שהוא עלול למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה לו תתקבל עמדתו לגופו של הערעור.

8. מוסיף וטוען המשיב כי גם מנקודת המבט של סיכוי הערעור, מדובר בסיכויים קלושים, ולכן מתחזק הסיכוי כי המערערת תצטרך לשאת בהוצאות המשפט שלו בסופו של יום. העדר סיכוי להצלחת המערערת בניהול הערעור מהווה נסיבה נוספת להצדקת חיובה של המערערת בערובה.