החלטה לתיקון השמטה בפסק הדין

בפני בקשת התובעת לתיקון השמטה בפסק הדין אשר ניתן ביום 7.7.21 בהיעדר הצדדים וזאת בהתאם לסעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – "החוק") ולהתייחס לחובת הנתבע בתשלום מדור הקטינים ככל והתובעת תשכור בעתיד דירה ומנגד בקשת הנתבע להשלמת פסק הדין באופן שבו מחבותו בהוצאות החינוך של הקטינים יקוזז כל סכום, הטבה או הנחה אשר התובעת מקבלת מהמוסד לביטוח הלאומי בגין הוצאות חינוך הקטינים וכן לקבל הסכמת הנתבע לעצם ביצוע הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות מצאתי לקבל את בקשת התובעת במלואה ולקבל חלקית את בקשת הנתבע כפי שיפורט להלן.

הכלל הוא, שעם מתן פסק דין, בית המשפט סיים את מלאכתו. דרך המלך לתיקון טעויות בפסק הדין היא בהגשת ערעור עליו.

אף על פי כן, סעיפים 81(א) ו- (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ניתן לתקן את פסק הדין במקרים המפורטים בסעיף:

"(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

  (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן."

 בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978)  פסק דין קבע בית המשפט העליון כדלקמן:

"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. ... במילים אחרות, תקנה 486 אינה דנה בתקלות שהן ביטוי של שכחה שבעטיה לא התייחס בית-המשפט להיבט זה או אחר של המחלוקת אלא דנה בנושאים אשר בית-המשפט היה ער להם בעת הדיון, אך כאשר תרגם מחשבתו לכתובים פסח עליהם בהיסח-הדעת".