החלטה לאשר בדיעבד העתקת מקום מגורים של קטינים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת ר' אטדגי-פריאנטה), מיום 29.8.2018, בה נדחתה בקשת המבקש להורות למשיבה להשיב את ילדיהם הקטינים של הצדדים לאזור הדרום, ולהוציאם מחזקתה.

רקע והליכים

1. בין המבקש למשיבה מתנהל סכסוך חריף בשאלת המשמורת והסדרי השהות, ביחס לשלושת ילדיהם הקטינים: ע' בן ה-15, מ' בת ה-13 ו-י' בת ה-9.

נכון להיום אין קביעה שיפוטית ביחס למשמורת, ובפועל שלושת הקטינים מצויים בחזקתה של המשיבה ואינם מקיימים קשר כלשהו עם המבקש, כאשר הקטין ע' מתחנך בפנימייה ב*****.

בבית המשפט לענייני משפחה תלויה ועומדת תביעת המבקש לקבל משמורת על הקטינים (תלה"מ 24384-11-17; הוגש ביום 12.11.2017). במסגרת הליך זה, ניתן לבקשת המבקש צו מניעה האוסר על המשיבה להעתיק את מקום מגורי הקטינים לאזור המרכז (החלטה מיום 9.5.2018). המשיבה, מצידה, הגישה תביעה להעתקת מקום המגורים של הקטינים (תלה"מ 61041-05-18; הוגש ביום 28.5.2018). לאחרונה, ביום 11.10.2018, התבקש תיקון כתב התביעה לתביעת משמורת.

2. הלכה למעשה, מצויים כאמור הקטינים ברשות המשיבה, והם מסרבים לקיים קשר עם המבקש. במסגרת תביעת המבקש, בחודש מרץ 2018, הופנו הצדדים להליך טיפולי אצל מר אלון דגן לצורך חידוש הקשר בין המבקש לילדיו. עד כה ההליך הטיפולי לא התקדם באופן ממשי ולא קירב את הקטינים למבקש.

3. ביום 28.5.2018, הגישה כאמור המשיבה תובענה להעתקת מקום מגורים לאזור המרכז. במסגרת ההליך היא ביקשה גם סעד זמני לאשר לה להעתיק את מקום המגורים. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 7.6.2018. בית המשפט עמד על כך שיש להידרש לקבלת תסקיר ולבחון את כל המידע הרלוונטי בשאלת טובת הקטינים. נקבע כי בשלב זה, כאשר ההליך הטיפולי שנועד לצורך חידוש הקשר בין האב לקטינים, נמצא בראשיתו, לא ניתן לבחון את טובת הקטינים בכל הנוגע להעתקת מקום המגורים, ויש למצות תחילה את ההליך הטיפולי.

4. בקשות המשיבה לעיין מחדש בשאלת המעבר, נדחו בהחלטות מיום 11.6.2018, 28.6.2018 ו- 25.7.2018. כך, בהחלטה מיום 25.7.2018 נפסק, כי לא חל שינוי נסיבות ויש לבחון את טובת הקטינים באופן מעמיק, דבר אשר טרם נעשה. ביחס להסכמות בהליך הטיפולי, נפסק כי משהודיע המבקש כי למעשה אין הסכמה, הרי שלא ניתן להידרש לבקשה כבר עתה, ויש להמתין לקבלת תסקיר בעניינם של הצדדים, לצורך בחינת טובת הקטינים.

5. המחלוקות בעניין המעבר של האם והקטינים לאזור המרכז, התעוררו גם במסגרת ההליך הטיפולי שהתקיים אצל המטפל אלון דגן. המטפל ניסה להביא את הצדדים להסכמות, וביום 8.7.2018 הוא דיווח לבית המשפט, כי המבקש נתן הסכמה למעבר המשיבה עם הקטינים ל******, ולרישום הקטינים למסגרות חינוכיות שפורטו באותה הודעה. המטפל המליץ כי הצדדים יתנו תגובה להסכמות ויינתן להם תוקף.

המבקש בתגובתו מיום 12.7.2018 הודיע כי הוא מתנה את ההסכמה בהפקדת ערבות כספית, שנועדה להבטיח שיתוף פעולה של המשיבה בהליך הטיפולי, ובתנאים נוספים. על רקע זה, בהחלטה מיום 25.7.2018, דחה כאמור בית המשפט בקשה נוספת לעיון מחדש, בהבהירו כי אם תהיה הסכמה למעבר, בכפוף למתן ערבויות, תוגש בקשה מוסכמת.

להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 16.7.2018 הודיע מר אלון דגן לבית המשפט כי בתנאים הקיימים (לאחר שהמבקש חזר בו מההסכמה למעבר ובהיעדר רגיעה בין הצדדים) לא יוכל להמשיך בטיפול בתופעת הניכור, עקב הערכה שהסיכוי להצליח בתנאי אלו נמוך ונועד לכישלון.