החלטה לאחר בחינת ראיות חדשות שהוגשו לאחר הרשעת נאשם בעבירות מין חמורות במטרה לשנותה

י ' אלרון [אב"ד]

בהחלטה זו אנו נדרשים לבחון ראיות חדשות שהוגשו לראשונה, לאחר מתן הכרעת הדין בעניינו של הנאשם ולקבוע אם יש בהן כדי לשנות מתוצאת הכרעת הדין.

    א.         רקע:

הנאשם הורשע בשורת עבירות מין אותן ביצע בע.ט., אחיינית אשתו (להלן: "המתלוננת"),  בעת שהייתה בגילאים 5 עד 10 שנים לערך,  ובניהן אינוס בנסיבות מחמירות (ריבוי מעשים),  ניסיון אינוס בנסיבות מחמירות ומעשה מגונה בקטינה בת משפחה (ריבוי מעשים).

לפי הכרעת הדין,  מעת שמלאו למתלוננת 5 שנים לערך,  נהג הנאשם להחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה וכן להניח את ידיה על איבר מינו בהזדמנויות שונות - כשביקר בבית המתלוננת ומשפחתה,  כשהמתלוננת ומשפחתה ביקרו בביתו ובאירועים משפחתיים.  

בפרט,  נקבע כי חלק ממקרים אלו התרחשו בעת שהיה לוקח אותה לטייל עם כלבו בחורשה ליד ביתו,  בשעות הערב,  בעת שהייתה ילדה.   שם,  לדבריה,  הייתה "חורשה ... עם ספסלים של פיקניק עם שולחן" עליהם הושיבה הנאשם,  דחף אצבעותיו לאיבר מינה והניח את ידיה על איבר מינו.   כמו כן,  לגרסת המתלוננת,  בעת טיולים אלו,  לקח אותה ל"מבנה שאז זה היה נראה לי כמו גן ילדים ... ",  שם דחף את ידו לאיבר מינה והניח את ידיה על איבר מינו (עמ' 24 לפרו') (להלן: "החורשה" ו - "גן הילדים" בהתאמה).

מקרה נוסף בו נקבע כי הנאשם תקף מינית את המתלוננת,  אירע במהלך אירוע "שבת חתן" של בת הנאשם בבית הכנסת "שובו בנים" בקריית אתא (להלן: "בית הכנסת" ו - "האירוע",  בהתאמה), אז לקח אותה לעזרת הנשים בקומה השנייה וניסה להפשיטה ממכנסיה.   המתלוננת זכרה פרטים שונים מאירוע זה,  כגון העובדה כי מדובר היה בבית כנסת יפה,  עם "ויטראז'ים" על החלונות (עמ' 27 - 28 לפרו').  

כל המקרים הנ"ל,  לפי הכרעת הדין,  התרחשו במהלך השנים 1988 - 1993,  כגרסת המתלוננת.

לאחר מתן הכרעת הדין,  ביקש הנאשם,  באמצעות באת כוחו,  להגיש "ראיות חדשות" שלטענתו,  אינן מתיישבות עם קביעות אלו.

נעתרנו לבקשה להבאת הראיות הנוספות,  ובין באי כוח הצדדים סוכם על ביצוע השלמות חקירה באמצעות משטרת ישראל אשר בסיומן נקיים דיון שבמסגרתו תונחנה גם בפנינו ראיותיה הנוספות של ההגנה.

    ב.         הראיות החדשות

הראיות החדשות נסבו סביב גרסת המתלוננת בדבר מעשים מגונים שעשה בה הנאשם במקומות שונים כמתואר בכתב האישום. לפיכך,  נתבקשנו לבחון ראיות נוספות בדבר קיומה של קומה שנייה בבית הכנסת "שובו בנים" בקרית אתא, קיומם של ספסלים ציבוריים ב"חורשה"   ואפשרות ביצוע המעשים בגן הילדים בסמוך לחורשה הנ"ל בתקופה הרלוונטית.

עדויות אליהו אבני וי. א. - בית הכנסת "שובו בנים"

אליהו אבני משמש כיו"ר עמותת בית הכנסת "שובו בנים" בקרית אתא וי. א. היה חתן השמחה באירוע.  

לפי תצהירו של אליהו אבני,  בית הכנסת "שובו בנים" ה"ישן" שימש כמקום תפילה עד לשנת 1998,  אך למבנה זה קומה אחת בלבד,  ששיכנה גם את עזרת הנשים.  לבית הכנסת ה"חדש",  לעומת זאת,  שנבנה במקום בשנת 1998,  2 קומות,  כשעזרת הנשים בקומה השנייה.   תצהיר דומה הוגש אף מטעם י. א.,  שהוסיף כי לבית הכנסת ה"ישן" לא היו "ויטראז'ים" על החלונות,  אלא ל"חדש" בלבד.   לתצהיריהם צורף תיעוד לגבי בניית בית הכנסת ה"חדש" במקום.

אולם,  במהלך עדותם בפנינו,  התברר כי,  למעשה,  היו גם היו למבנה בו היה בית הכנסת דאז שתי קומות,  אלא שהקומה השנייה שימשה כ"אולפנא" ולא כ"עזרת נשים",  ולגרסתם,  לא הייתה גישה לקומה זו מתוך המבנה דאז,  מאחר והמדרגות היו נעולות.   כמו כן,  התברר כי אותו אליהו אבני טרם נכנס לתפקידו בעת האירוע,  ואינו יכול לשלול כי באותה עת ניתן היה לגשת לקומה השנייה לעיתים (ר' עמ' 281 - 287 לפרו' דיון מיום 27.10.09).    

לדברי אליהו אבני,  בתוך האולפנא דאז היו גם מדרגות עץ,  כפי שזכרה המתלוננת,  כפי שנראה בהמשך (ר' מ/6,  מ/5,  עמ' 281 - 287,  313 - 316 לפרו'). 

עדות שמעון הרוש - מתקין הספסלים בחורשה ליד בית הנאשם

לדברי עד זה,  התקין ספסלים בחורשה בשנת 1998.   אולם,  בהמשך עדותו,  הבהיר כי אינו יכול לדעת מה היו פני הדברים בתקופה שקדמה להתקנת ספסליו במקום,  ולדידו,  יתכן שהיו במקום ספסלים אחרים שהוחלפו על ידי ספסליו (ר' עמ' 290 - 293 לפרו').  כמו כן,  משהוצגו בפניו תמונות של החורשה המדוברת המראות כי במקום ספסלים ושולחנות מסוגים שונים,  הבהיר  כי הינו אחראי להתקנת ספסלי האבן המלבניים בלבד (ר' עמ' 294 לפרו',  מ/3).