החלטה וגזר דין בתיק פ 8481/04

ג ז ר  -   ד י ן

משה יעקב (להלן: "הנאשם") יליד 1958, הורשע על פי הודאתו בהכשלת שוטר והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. בניגוד לסעיפים 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ו-7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973.

הנאשם הורשע שביום- 10.02.04 בשעה 11:49 לערך, בצומת הרחובות ברקוביץ'- וייצמן בתל אביב, ליד פתח הכנסת העצורים לבית המשפט, החזיק 10.56 גרם הירואין מחולקים ל-10 מנות. וכששוטר ניגש אליו על מנת לעוצרו ניסה לבלוע את הסמים.

בטרם טיעונים לעונש, הוזמן בעניינו של הנאשם תסקיר משירות המבחן וזאת לבקשת הנאשם וסנגורו, עו"ד רגב מהסנגוריה, וחרף התנגדות התביעה (עמ' 5 לפרוטוקול).

שירות המבחן הגיש בפניי שני תסקירים, בהם נדרש כמקובל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, שהוא כיום כבן 50, נשוי, אב שלוש בנות בגילאים 17-27, משתמש בסמים שנים רבות ומכור להירואין מגיל 18. בעבר ביצע הנאשם עבירות פליליות רבות ואף ריצה עונשי מאסר.  לפני כחמש שנים החל לקבל טיפול במתדון. להערכת שירות המבחן הנאשם עושה מאמצים רבים להיגמל ומתקדם לקראת שיקום.

הוא נקי מסמי רחוב, מתמיד בשיתוף פעולה עם מטפליו ובעבודתו בתחום הניקיון. שירות המבחן ממליץ להטיל על הנאשם עונש מרתיע, שיאפשר לו להמשיך בתהליך השיקום, מבלי להמליץ על העמדתו במבחן לנוכח מעורבותם של גורמים טיפוליים אחרים.

התובעת, עו"ד בראון, ביקשה מבית המשפט לדחות המלצת שירות המבחן, לנוכח חומרתה המפליגה של העבירה נשוא ההרשעה- החזקתם של למעלה מ-10.5 גרם הירואין והכשלת שוטר. היא הדגישה את עברו המכביד של הנאשם בעבירות סמים מסוג פשע, אלימות, רכוש, משחקים אסורים, כשמשתקף מהגיליון במ/1. לטענת התובעת הנאשם לא הפנים את החובה לציית לחוק למרות שבית המשפט הטיל עליו מאסרים לריצוי בפועל. התובעת לא התעלמה מהטיפול שמקבל הנאשם, כיום, לטענתה העובדה שהנאשם עבר את העבירה החמורה שבדיון תוך כדי תהליך הטיפול, מעידה שהוא ממשיך להיות מסוכן לציבור. התובעת ביקשה לגזור על הנאשם מאסר מתוכו שנה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. לדעתה אין בתסקיר נתונים המצדיקים החלטה אחרת.

הסנגור -באופן טבעי ביקש הסנגור להתחשב לקולא בהודאת הנאשם מיד בהזדמנות הראשונה, ולאחריות שנטל לעבירה שביצע. לדעת הסנגור למרות החומרה, ראוי במקרה זה, ליתן משקל בכורה לשיקומו של הנאשם. לדעתו, עיון בתסקיר ובגיליון במ/1 מבססים מסקנה שהנאשם עשה מהפך בחייו ומזה כחמש שנים לא נפתחו נגדו תיקים חדשים והוא מתפקד באורח נורמטיבי, עובד בעבודה לגיטימית ומנהל חיי משפחה תקינים. האירוע שבסיס ההרשעה הוא אירוע בודד במהלך התקופה הזאת כמו כן ביקש הסנגור להתחשב בהתדרדרות מצבו הבריאותי של הנאשם, שהחליט להפסיק השימוש בסמים. הסנגור ביקש להימנע מהטלת מאסר בפועל, ולו על דרך עבודות שירות, שכן הוא איננו כשיר לרצות עונש כזה, ושליחתו לכלא תחבל בהליך השיקומי.

אף אחד מב"כ הצדדים לא הביא בפניי גזר דין, שיצא מלפני בתי המשפט על כל ערכאותיהם בנסיבות דומות, ובאופן שיהיה בו לשמש קנה מידה לתוצאה הראויה הצודקת במקרה זה.

גזר הדין לא ניתן מיד לאחר תום הטיעונים לעונש, לב"כ הצדדים הותר להשלים טיעונים ולהציג תקדימים. קודם לישיבה הנדחית ביקש הסנגור להשמיע כעד מטעמו את הקרמינולוג הקליני שמטפל בנאשם. בהתאם לכך העיד מר אברהם משולם בתאריך 6.12.05 (עמ' 12-15 לפרוטוקול).

מר משולם העיד על הקשר הקבוע שהוא מקיים עם הנאשם ועם קצין המבחן. הוא ביקש לקבל שמזה כשנתיים הנאשם נקי מסמי רחוב (כמוכח מדגימות שתן שהנאשם מוסר לבדיקה), משתף פעולה באופן מלא ואף למעלה מהנדרש ממנו בקבוצות תמיכה, משולל נורמות עברייניות ומתמיד מזה שנתיים בעבדה מסודרת. לדעת המומחה, אדם שהצליח להיגמל מסמים חייב לגזור על עצמו ניתוק מוחלט מהם. (עמ' 12 ש' 16 ואילך ועמ' 13 ש' 5), ולכן לא סביר לדעתו שהנאשם סחר בסמים.