החלטה בתיק תק 1683/03

בפני כתב תביעה אשר הוגשה ע"י התובעת כנגד הנתבעים בסך של 5,790 ש"ח וזאת בגין שכר לימוד אשר שולם לנתבעים.

התובעת טענה, כי בעת שנרשמה ל 4 קורסים היה עליה לשלם 7,500 ש"ח בסה"כ וכי במעמד ההרשמה שילמה למכללה 4 שיקים בסך כולל של 3,000 ש"ח וכן שילמה 2,000 ש"ח נוספים באמצעות כרטיס אשראי.

בסעיף 3 בכתב התביעה נטען, כי סוכם בין התובעת ובין הנתבעים, כי עליה לשלם את יתרת התשלום בסך של 2,500 ש"ח עד ליום 11.1.03, אך בחודש דצמבר הנתבעים חייבו את כרטיס האשראי של התובעת בסך של 1,000 ש"ח.

התובעת טענה, כי נכחה ב 3 מפגשים מתוך 12 במסגרת הקורס הראשון ועל כן יש להפחית 210 ש"ח מתוך ה- 6,000 ש"ח אשר שולמו.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי יש לדחות את התביעה אשר הוגשה כנגד הנתבע מס' 2 על הסף, מאחר וההתקשרות נעשתה בין הנתבעת מס' 1 ובין התובעת בלבד וכן נטען, כי היא לא שילמה 6,000 ש"ח בפועל מאחר והשיקים לא כובדו והתובעת ביטלה את השיקים וכן ביטלה את כרטיס האשראי וטענה בחברת האשראי כי העסקה כלל לא בוצעה ועל כן התובעת שילמה סך של 2,750 ש"ח בלבד ונותרה ביתרת חובה בסך של 4,750 ש"ח.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי התובעת חתמה על הסכם עמה ושם צויין בצורה מפורשת, כי התובעת קראה את התקנות וכי אישרה, כי ההרשמה הנה בכפוף לתקנון המכללה.

התובעת טענה בכתב התביעה, כי היא נאלצת להפסיק את הקורס עקב מצבה הבריאותי ובסעיף 9 נטען, כי סוכם בינה ובין הנתבע מס' 2, כי במידה והיא תבטל את הקורס יוחזר לה החלק היחסי משכר הלימוד, אך למרות פניותיה, בקשתה נענתה בשלילה.

לעניין זה נטען בכתב ההגנה, כי בתקנון המכללה צויין בצורה מפורשת, כי כל סטודנט אשר נרשם למכללה מצהיר, כי הוא אינו חולה נפש וכי אם יצורפו מסמכים מהם עולה כי הסטודנט חלה במחלת נפש, על הסטודנט להודיע זאת למכללה והמכללה על פי שיקול דעתה רשאית להקפיא את הלימודים בקורסים או במסלוליו השונים של הסטודנט ולאפשר המשכם עד שנה מיום פתיחת הקורס על בסיס מקום פנוי ו/או להאריך את מסלול הלימודים עד 3 שנים.

בסעיף (ג) בתקנון צוין בצורה מפורשת, כי ביטול ההרשמה למסלול אחרי שיבוץ מחייבת במלוא שכר הלימוד במסלול הלימוד, בין אם הסטודנט נוכח ובין אם לאו וכי לא יתאפשר ביטול חלקי של הלימודים מרגע תחילתם או מרגע השיבוץ.

הנתבעת מס' 1 הגישה כתב תביעה שכנגד ובו תבעה מהתובעת/הנתבעת שכנגד סך של 7,250 ש"ח, 1,500 ש"ח בגין יתרת החוב שטרם שולמה עבור מסלול ההדרכה, 2,250 ש"ח עבור 3 שיקים שלא כובדו, 1,000 ש"ח עבור חברת ויזה בגין הכחשת העסקה מיום 16.12.02 ו- 2,500 ש"ח עבור הוצאות משפט, הפסד זמן עבודה, נסיעות וכיוצ"ב.

הצדדים העידו במהלך הדיון אשר התקיים ביום 27.4.03 ובראשיתו התובעת הסכימה למחוק את הנתבע מס' 2 מהתביעה והוחלט למחוק את הנתבע מס' 2 מהתביעה.

התובעת אישרה במהלך הדיון כי אכן חתמה על טופס ההרשמה ללימודים ואף ביקשה להשתתף בקורסים שונים כמפורט בטופס ההרשמה.

הנציג של הנתבעת מס' 1 הגיש דוח השתתפות של רשימת התלמידים, אשר ציין כי הקורסים אכן נפתחו ואכן היו תלמידים, כאשר מיקומה של התובעת אכן נשמר שם.

נטען ע"י נציג הנתבעת מס' 1, כי התובעת היתה חולה במחלת נפש מזה מספר שנים ולמרות זאת התובעת לא הודיעה לנתבעת או מי מטעמה על כך.

התובעת טענה, כי נציג הנתבעת לא הראה לה את התקנון, אך יחד עם זאת אישרה, כי אכן חתמה על טופס הרשמה ובו אישרה, כי היא אכן עברה על המפורט בתקנון.

נציג הנתבעת העיד, כי מדובר בקורסים קצרי מועד שמספר המקומות בהם מוגבל.

נציג הנתבעת טען בסוף סיכומיו, כי הוא מוכן להקפיא את החוב של 1,500 ש"ח, לפנים משורת הדין, ועד לטווח של 4 שנים ואם התובעת תהיה מעוניינת ללמוד את תחום ההדרכה, אז היא תשלם את ההפרש.

בנוסף לכך, הוצע לתובעת לממש את זכותה ללימודים עד 4 שנים מיום הרשמתה ו/או להעביר את זכויותיה לצד ג' ללא תוספת כלשהי.

התובעת לא קיבלה את הצעת הנתבעת מס' 1 והוסיפה, כי בעת שנרשמה הרגישה בסדר גמור וכי בעבר למדה 3 שנים ולא קרה לה כלום.