בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
31213-06
05/10/2006
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. שימי בן ישי
2. אליהו (אלי) בן ישי
עו"ד מ' איצקוביץ
|
הנתבע:
עיריית לוד
עו"ד א' גולדנברג
|
| החלטה |
א.
מהות הבקשה
זו עתירה למחיקת בקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
ב.
עובדות רבלנטיות
בחודש אפריל 2001 הוגשה תביעת המבקשים לאשר את התביעה הייצוגית לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"). מהות התובענה היה מתן פס"ד הצהרתי לפיו גבית תשלום ע"י הרשות בגין מיכלי אשפה, - היתה שלא כדין. בקשתם המקורית היתה לפס"ד הצהרתי, וכן הוגשה מטעמם בקשה לפיצול סעדים לצורך הגשת תביעה לסעד כספי במידה ויהיה צורך בכך ואם תתקבל התביעה לפס"ד הצהרתי.
כנגד התובענה נטענה טענת התישנות, אשר נדחתה ע"י הרשם. (נספח ב').
בינתיים "נולדה" הילכת א.ש.ת. (ר' איזכור להלן) ומאחר והיא הועברה לדיון נוסף, המתין בית המשפט עד לאחר ההחלטה במאטריה דומה.
לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות פנו המבקשים לבית המשפט להורות על העברת התביעה לבית המשפט המינהלי, ובקשתם נענתה. (נספח ד') .
כיום משלבים, למעשה, המבקשים את הוראות חוק תובענות ייצוגיות החדש בתביעתם המקורית, וגורסים כי לתביעה שני ראשים: תביעת השבה ותביעה למתן פס"ד הצהרתי.
המשיבה בתגובתה לבקשה לאישור התובענה ביקשה מצידה לסלקה על הסף מהסיבות הבאות:
- עילת התביעה להשבה בגין שנות המס 1998-2000 התישנה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.
- אין מקום להכיר בתובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות מכח החוק החדש כאשר הרשות חדלה מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור במועד הקובע.
- הבקשה הוגשה ע"י המבקשים בחוסר תום לב בידיעה כי החל משנת 2001 השמיטה העיריה חיוב בגין מיכלי אשפה מצווי הארנונה והפסיקה לגבותו.
- לא נפל רבב בפעולות העיריה והיא היתה רשאית לגבות את הסכומים, ואפילו נפל רבב הרי שהמדובר בפגם טכני פרוצדורלי שאינו מצדק ביטול החיוב מעיקרו והשבת הסכומים שנגבו על פיו. -הוראת השבה רטרואקטיבית של כספים שנגבו בן השנים 1998-2000 אשר העיריה גבתה בתום לב ועשתה בהם שימוש לצרכי הכלל, אינה מוצדקת בנסיבות הענין.
מהטיעונים שבפני בית המשפט עלה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי החל משנת 2001 הרשות אינה גובה כספים בגין מיכלי אשפה.
הצדדים חלוקים בעמדתם רק כלפי שאלה עובדתית האם הפסקת גביה זו באה לעולם לאחר הגשת התביעה הייצוגית או שמא לפניה, ועל כל פנים, במידה והיא באה לעולם לאחר מכן, המדובר בגביה במשך של כ -5 חודשים, שהופסקה לאחר מכן.
כפי שעולה בבירור מפירוט הטיעונים לעיל, רק שתי הטענות הראשונות הינן טענות סף ואילו שאר הטענות, ברמה הנורמטיבית, אמורות להידון במסגרת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ולא במסגרת סילוק על הסף.
ג.
האם התביעה התישנה?
סעף 26 לחוק תובענות ייצוגיות קובע את דרך מנין הזמנים לצורך תקופת ההתישנות הכללית.
סעיף 45 (ב) קובע כי ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות אשר היו תלויות ועומדות לפני בית-משפט ביום פרסומו של חוק זה.