החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 126864 125755

2.         התנגדות לבקשה לפטנט מס' 126864 (להלן "בקשה 1"). בקשה 1 הוגשה בישראל כשלב לאומי של בקשה בינלאומית לפטנט מס' PCT/IL97/00146 (להלן "בקשת ה PCT "), והיא תובעת דין קדימה מבקשה לפטנט בארה"ב מספר 60/016,908 (כיום פטנט אמריקאי מס' 6,335,617, להלן "הפטנט האמריקאי המקביל") שהוגשה ביום 5 במאי 1996 (להלן- "התאריך הקובע 1" או "תאריך הבכורה 1").

3.         בבקשה שתי תביעות בלתי תלויות 1 ו-17. תביעה 1 תובעת מונופולין על שיטה לכיול של מחולל (גנרטור) שדה מגנטי ושערוך הפרמטרים של מודל המתואר על ידי המלומד Jackson, המודל הידוע של השפעת הליבה, באמצעות שיטת השערוך הידועה, בהתאם לתוצאות דגימת השדה המגנטי בסביבת המחולל. תביעה 17 מתארת התקן לכיול מחולל של שדה מגנטי. התקן זה כולל חיישנים לשדה מגנטי (סלילים המייצרים אות חשמלי בתגובה לשדה מגנטי) אורתוגנליים זה לזה, התקן להזזת החיישנים (בציר התנועה המקביל לציר הנוצר על ידי שני סלילים לפחות), ומחשב. הסלילים מקובעים להתקן ההזזה בסידור ליניארי על פאות של קוביה. המחשב מכייל את המחולל על ידי השוואה בין האותות שנקלטו בסלילים ובין המודל התיאורטי. הווה אומר, תביעה 17 תובעת מונופולין על התקן להזזת חיישנים במרחב, מהקובעים לפאות של קוביה. כמו כן כוללת הבקשה תביעות תלויות נוספות, תביעות 2-16.

4.         התנגדות לבקשה לפטנט מס' 125755 (להלן "בקשה 2"). בקשה 2 תובעת דין קדימה משתי בקשות provisional אמריקאיות שמספריהן:  60/011723 ו- 60/017635, אשר הוגשו בתאריכים 15 בפברואר 1996 (להלן: "המועד הקובע 2" או "תאריך הבכורה 2") ו-17 למאי 1996, בהתאמה.

5.         בבקשה זו ארבע תביעות בלתי תלויות, תביעות 1,16,18 ו-21. בתביעה 1 נתבע מונופולין על שיטה לכיול גשש, probe, המיועד להחדרה לגוף (להלן "קתטר") - קביעת נתוני כיול להתקן המייצר אותות בעזרתם קובעים את מיקום הקתטר בגוף (להלן "חיישן המיקום") המצוי בחלקו הרחוק של הקתטר - ושמירת נתוני כיול אלה ברכיב הזיכרון המצוי בקתטר ( "a programmable microcircuit"). בתביעה 16 נתבע מונופולין על שמירת מועד התפוגה של קתטר הזהה לקתטר שבתביעה 1, ברכיב זיכרון המצוי בקתטר. בתביעה 18 נתבע מונופולין על שיטה לשמירת מספר השימושים בקתטר (הזהה לקתטר שבתביעה 1) ומעקב אחריהם, באמצעות רכיב זיכרון המצוי בקתטר. בתביעה 21 נתבע מונופולין על שמירת משך שימוש המותר בקתטר (הזהה לקתטר בתביעה 1) ברשומה בזיכרון, הפחתת נתון זה עם כל שימוש בקתטר, ומניעת המשך השימוש בקתטר כאשר הרשומה מגיעה לערך מינימאלי שנשמר בזיכרון מראש. כמו כן כוללת הבקשה תביעות תלויות נוספות, תביעות 2-16.

עיקר טענות המתנגדת בבקשה 1:

6.         המבקשת מודה שבמועד הקובע היה קיים מודל מתמטי ידוע המתאר את השפעתה של הליבה על השדה התיאורטי , כגון המודל המתואר על ידי המלומד Jackson (להלן "המודל הידוע של השפעת הליבה"). כמו כן, הודתה המבקשת כי במועד הקובע הייתה קיימת שיטה ידועה למציאת הערכים המספריים של פרמטרים של מודלים מתמטיים המתארים תופעות פיזיקאליות, דהיינו, שערוך פרמטרים אלו, שיתאימו למדידות מדגמיות של תופעות אלו (להלן "שיטת השערוך הידועה"). כלומר, שערוך פרמטרים של מודל ידוע של השפעת הליבה על שדה מגנטי, באמצעות שיטת שערוך ידועה אף היא, בהתאם לתוצאות דגימת השדה המגנטי בסביבת המחולל, היה ידוע ומובן מאליו במועד הקובע, ועל כן תביעה 1 נטולה חידוש המצאתי ודינה להידחות.

7.         האמצאה הנתבעת בתביעה 1 תוארה במלואה בפרסום [30], אשר עניינו מערכת עקיבה מגנטית לטורפדו ה"רודף" אחר אוניה, והמתאר אף הוא שערוך פרמטרים של מודל מתמטי של השפעת גוף מתכתי על שדה מגנטי באמצעות שיטת שערוך ידועה, בהתאם לתוצאות דגימת השדה המגנטי בסביבת הגוף המתכתי. כל רכיבי תביעה 1 מתוארים בפרסום [30] בשלב בו הטורפדו מצוי במרחק של 150-500 מ' מהאונייה, כלומר פרסום [30] שולל חידוש מתביעה 1, או לחלופין, התקדמות המצאתית. נכונותו המדעית של פרסום [30] אינה רלוונטית כלל לענייננו, והשאלה היחידה הרלוונטית היא אם הוא מתאר את האמצאה שבבקשה והאם הפרסום נכון, והתשובה לשתי אלה היא חיובית.

8.         פרסום [23], עניינו במערכת למציאת מיקום וכיוון של אובייקט במרחב, המבוססת על מחולל שדה אלקטרומגנטי, שבו שלושה סלילים אורתוגונאליים. מתוארת בו שיטה לכיול שדה מגנטי, ובה משערכים פרמטר מסוים, אשר הינו ללא ספק, אחד הפרמטרים במודל המתאר את השדה המגנטי. כלומר, גם פרסום [23] שולל חידוש מתביעה 1, ולחלופין- התקדמות המצאתית.

9.         "בעל המקצוע הממוצע" מחזיק תחת ידו את הידע האנושי המצטבר בתחום, ובפרט הידע הקיים בפרסומים [23] ו-[30] ולא היה נמנע מלפנות לפרסומים אלה, מאחר ופרסומים אלה עוסקים בתחום בו עוסקת האמצאה, הבקשות והפרסומים בעלי אותם סיווגים בינלאומיים ראשיים, ופרסומים אלה מכילים מילות מפתח רלוונטיות שעל פיהן בעל המקצוע הממוצע בתחום המתמודד עם הבעיה שבבקשה היה מגיע אליהם בוודאות.

10.     לחלופין, אין בתביעה 1 התקדמות המצאתית שכן נתבעת שיטה המשלבת אלמנטים מוכרים וידועים המניבים תוצאה צפויה; יתירה מזו, השילוב כאמור מובן מאליו, בבחינת מושכלות יסוד מתמטיים בני מאות שנים. כמו כן, הצירוף של פרסום [30] עם [23], שולל התקדמות המצאתית מתביעה 1. כלומר בעל המקצוע הממוצע היה בוודאי משלב ומיישם את שני הפרסומים הנ"ל, כדבר שבשגרה.

11.     המבקשת אף לא ניסתה לשאת בעול ההוכחה הרובץ על כתפיה בענין זה באף לא אחד ממבחני העזר המוכרים מימים ימימה (מבחן "החסך המתמשך", מבחן ההצלחה המסחרית, רצונם של מתחרים בענף להעתיק את האמצאה, האמצאה תורמת תרומה ממשית למאגר הידע הקיים בתחום ומבחן התגובה לאמצאה בענף).

12.     בנוסף, תביעה 1 אינה מגדירה את האמצאה ואינה נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט, בניגוד להוראות סעיף 13 לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 (להלן "החוק"). המבקשת אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 30 לחוק, ובעקבותיו תקנה 20(א) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי הדין ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן "התקנות"). ברישא של התביעה נתבעת "שיטה" לכיול מחולל שדה מגנטי, בעוד שגוף התביעה (כמו גם התיאור שבבקשה), אינו מגלה מהי אותה שיטה נעלמה, וכיצד מיישמים שיטה זו בפועל.

13.     דין תביעה 17 להידחות שכן אין בה התקדמות המצאתית, על רקע הפרסומים הקודמים: התקן להזזה של חיישנים של שדה מגנטי במרחב לצורך כיול היה ידוע במועד הקובע בפרסום [29] המופיע בסעיף 31 לחו"ד המתנגדת; קיבוע כל זוג סלילים על זוג פאות נגדיות, כך שכל זוג סלילים חש את השדה המגנטי בציר הנוצר בין זוג הסלילים, היה ידוע עוד לפני המועד הקובע, למשל בפרסום [25]; מחשב (מעבד) שמשווה בין האותות שנקלטו בסלילים ובין המודל התיאורטי הינו טריוויאלי ומובן מאליו כפי שהעיד המומחה מטעם המתנגדת בע"מ 100 לפרוטוקול. ודוק: בפרסום [29] החיישנים מחוברים למחשב הקובע את ערכי השדה, בדיוק כמו בתביעה 17.

14.     במועד הקובע היה זה מובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע לתכנן את ההתקן הנתבע בתביעה 17 בהסתמך על פרסום [29] ופרסום [25]. בעל המקצוע הממוצע לא היה נמנע מלפנות לפרסומים [29] ו[25].