בלמ"ס
ערעור (מעצרים) 70/12
בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
|
תא"ל דורון פיילס
|
-
|
המשנה לנשיא
|
בעניין:
התובע הצבאי הראשי -המערער (ע"י ב"כ, סגן חגי בן דב)
נ ג ד
ח/
XXX
סמל מ.ח. - המשיב (ע"י ב"כ, רס"ן עאסם חאמד)
ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הדרום שניתנה בתיק דר(מעצרים)/150/12 (סא"ל נועה זומר - סגנית הנשיא) בתאריך 9/10/2012. הערעור התקבל.
ה ח ל ט ה
1. כנגד המשיב, סמל מ.ח., הוגש כתב אישום אשר מייחס לו שתי עבירות של שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס- האחת בנובמבר 2010 והאחרת לאחרונה. התביעה ביקשה בבית הדין קמא כי המשיב ייעצר במעצר פתוח ביחידתו, עד תום ההליכים. בית הדין קמא דחה את הבקשה והורה על שחרורו של המשיב. מכאן הערעור.
2. מן המשיב ניטלה דגימת שתן, במסגרת פעולת מנע. הדגימה נמצאה חיובית לקנאביס בערכת השדה ובעקבות כך נחקר המשיב. הוא ציין בחקירתו כי נהג לעשות שימוש בקנאביס עובר לגיוסו, עם חבריו. זמן מה לאחר גיוסו עשה שימוש בקנאביס, במסיבה. לאחרונה השתתף ב"מסיבת טבע" ושם עשה שימוש בחומר מסוג "נייס גיי", בסברו כי אין מניעה חוקית לעשות כן, וכן בקנאביס. בחיפוש במכשיר הטלפון הנייד של המשיב נמצאה חליפת מסרונים ענפה בין המשיב לחבריו, שבה ביטויים רבים מעולם הסמים המסוכנים. בהמשך החקירה חזר בו המשיב מן ההודאה וסיפק הסברים (דחוקים, יש לומר) לתוכנם של המסרונים.
3. סגנית הנשיא הנכבדה מצאה, כאמור, לדחות את בקשת התביעה. להשקפתה ישנו בסיס ראייתי למיוחס למשיב, אולם ההתלבטות, בשאלת המעצר, נוגעת לעניין העילה- "...לאור הנושנות הרבה מאוד של השימוש הראשון המיוחס לנאשם, לפני כמעט למעלה משנתיים". השופטת הנכבדה מציינת כי השימוש בחומר המכונה "נייס גי" לא יוחס למשיב כעבירה וכך גם עניין המסרונים "...ומשכך המסרונים אינם מבססים את האישומים שהוכללו לבסוף בכתב האישום". למעשי השימוש טרם הגיוס השפעה מעטה על עילת המעצר, בשל נושנותם. נמסר כי שירותו של המשיב טוב. השופטת גורסת, על כן, כי מדובר ב"עניין גבולי". בית הדין קמא ראה להקיש מהחלטתו של בית דין זה בע"מ/46/06
התובע הצבאי הראשי נ' סלימן, שם שוחרר המשיב ממעצר, על אף שהתנהל נגדו הליך שיפוטי על שימוש קודם, נושן, בסם. הדברים יפים, מקל וחומר, לגישת בית הדין, לשימוש נושן קודם, שדבר קיומו לא היה ידוע עד לחקירה. השופטת הנכבדה מציינת כי שקלה גם את הודעת הסנגור כי ידרשו הליכים מקדמיים שונים כדי לבסס טענות ראייתיות שונות שיש בידיו, עניין שעשוי להאריך את משכו הצפוי של המשפט.
4. התביעה, בערעורה, סבורה כי התנהגותו של המשיב, כמכלול, מצביעה על כך כי אם ישוחרר הוא עלול לשוב ולעשות שימוש בסם. המשיב שב ועשה שימוש בסם לאחרונה ו"החייה" את מנהגו לעשות שימוש בסם. תוכנם של המסרונים מלמד כי המשיב מעורה מזה זמן בעולם הסמים. אין ניתן על כן, לגישת התביעה, לראות במעשה השימוש הראשון מעשה מנותק מן המעשה האחרון, אשר מותיר אותו כעין כשלון חד פעמי, שאינו מצדיק מעצר, או חלופת מעצר. לעמדת התביעה, פרשת
סלימן עוסקת בעובדות אחרות, ואינה מלמדת על היעדר הצדקה למעצר בענייננו.