החלטה בתיק ת.א. 69888/07

1.         בפני בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין חלקי (פסיקתא) מיום 27/4/08 (להלן: " פסק הדין"), לפיו צוותה המבקשת, על ידי מותב זה, לפנות את המושכר המוחזק על ידיה והמשמשת לעסקה, המצוי בקניון סירקין שבפתח-תקוה (להלן: " המושכר" או " החנות").

            יצויין, כי פסק הדין ניתן על בסיס החלטתי מיום 2/4/08 (להלן: " ההחלטה") לפי נדחתה בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן מפני תביעת המשיב, לפינוייה מהמושכר.

            למבקשת ניתנה רשות להתגונן מפני הסעד הכספי שבתובענה.

2.         בהחלטה האמורה קבעתי כי מסמך העקרונות מיום 16/12/05 (להלן: " ההסכם") - שעל פיו הושכרה החנות למבקשת - הופר על ידי האחרונה הפרה יסודית עקב אי תשלום דמי השכירות ודמי הניהול, כמתחייב מההסכם.

            טענת המבקשת להעדר תוקף מחייב להסכם, נדחתה על ידי נוכח חתימת מנהלה על גבי חותמתה של החברה - בדף השני של ההסכם.

            עוד קבעתי בהחלטתי, כי אף באם תתקבל טענת המבקשת להעדר תוקף מחייב של ההסכם, הרי ששומה על האחרונה לפנות את המושכר לאלתר, בהעדר הסכמה על תקופת השכירות (סעיף 19 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1977).

            בהעדר זכות למבקשת להמשיך ולהחזיק במושכר  (בין אם ההסכם בתוקף ובין אם לאו) לא מצאתי מה הגנה יש למבקשת מפני תביעת הפינוי.

3.         בבקשה דנן, אשר הוגשה ביום 2/6/08, עתרה המבקשת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור, אשר הוגש על ידיה לבית המשפט המחוזי בע"א 1680/08 (להלן: " הערעור").

            לשיטת המבקשת סיכויי הערעור טובים המה ובאם לא ישעה בית המשפט לבקשתה, יהא קושי ממשי להחזרת המצב לקדמותו.

            מנגד, טען המשיב בתגובתו מיום 1/7/08 כי יש לדחות הבקשה, זאת בהעדר סיכוי לקבלת טענות המבקשת בערעור ובגין מאזן הנוחות הנוטה לטובתו.

            חרף האורכות שניתנו לב"כ המבקשת להגיש תשובה לתגובה - הלה נמנע מעשות כן - כך שהבקשה דנן תידון בהעדרה.

4.            כידוע לכל, כלל הוא, כי זוכה על פי פסק דין זכאי, דרך כלל, לממשו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת, כשלעצמה, מלהוציאו אל הפועל, אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכובו.

            טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה בהצטברותם של שני תנאים: האחד - סיכויים טובים לזכייה בערעור והשני - הקושי בהשבת המצב לקדמותו באם ימומש פסק הדין ולאחר מכן יתקבל הערעור [ראו: ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל אביב, פ"ד נ(1) 668, 672; ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ(5) 403].

            עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, עליו לערוך איזון בין האינטרסים של הצדדים אולם " בהתנגשות בין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס הזוכה, שכן ההנחה היא כי פסק הדין בו נקבעו זכויותיו הוא נכון ..." [בע"א 4232/14, בש"א 4403/94, רחל וייצמן ואח' נ' מסודי דאודי, תק-על 94(3) 2278].

            כשמדובר בפסק דין פינוי, נשקלת האפשרות להחזרת המצב  לקדמותו ומטבע הדברים, ננקטות אמות מידה זהירות יותר [רע"א 11700/05 חברה נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם)].

            אולם, אף במקרה האמור לא יעוכב פסק הדין בהתקיים אחד מן הגורמים הבאים:

            (א) העדר סיכוי לקבלת הערעור.

            (ב) עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה, או למצער, השווה לזה שייגרם לחייב כתוצאה מביצוע פסק הדין (בש"א 4403/04, שם).

5.         ומן הכלל אל הפרט לנדון דידן.