החלטה בתיק ת.א. 63055/04

בפני בקשה למחיקה על הסף של התובענה אשר בכותרת, ולחילופין בקשה למחיקת הכותרת והעברת הדיון להליך רגיל.

1.         מחיקת על הסף

התנאים למחיקת תובענה על הסף מוסדרים בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 ק"ת 4685.(להלן: ה"תקנות").

המבקשת סומכת את בקשתה למחיקת התובענה מעצם היותה חסרת עילה ו\או בשל היות התובענה מעורפלת ובלתי ברורה.

המבקשת מציינת כי משום שהמשיבה לא ציינה בכתב התביעה כי מנהל מקרקעי ישראל  אינו דורש סכומים נוספים מן המבקשת, אין כדי לבסס את טענת המשיבה כי סכום ה"חיסכון" עומד על 1,665,380 ש"ח או כל סכום אחר.

המבקשת מציינת כי הסכומים המצויינים בסעיף 10 לכתב התביעה לעניין סכומי עבר ששולמו, הנם סכומים שהמבקשת שילמה לפני שנים רבות, וכי המשיבה לא טענה בכתב התביעה כי המינהל "כפר" כביכול בקיומם של תשלומים אלו, ורק בעקבות התערבות המשיבה הסכים המנהל להכיר בתשלום זה כתשלום שבוצע על ידי המבקשת.

המבקשת מציינת אף את סעיף 11 לכתב התביעה שבו לטענת המשיבה הביאה לחיסכון בחוב עקב תביעה משפטית, אך המשיבה אינה טוענת כי התביעה נמחקה בשל פעילותה מול המינהל.

המשיבה טוענת כי עילת התביעה כפי שעולה מכתב התביעה ונספחיו הנה עילה חוזית ועניינה בתשלום שכ"ט למשיבה מכח הסכם אשר נחתם בין המשיבה למבקשת. כל טענה בדבר אי קיום החיסכון  ו/או כי הוצגה דרישה לתשלום אחר , תתכבד המבקשת ותוכיח זאת לביהמ"ש בהליך המתאים. טענות המבקשת  בבקשה הנן טענות הגנה אשר מן הראוי כי יטענו בבקשת רשות להתגונן. מכל מקום ההלכה הפסוקה מטילה על המבקש נטל כבד בבקשתו למחיקה על הסף ובקשה שכזו תתקבל רק במקרים קיצוניים. (י.זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית), 1991, ע' 365) .

2.         בספרו של הנשיא א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 83 , נאמר כי "על מנת לברר אם עובדות מסוימות מקימות עילה לזכות התובע יש לבדוק מהו המקור החוקי המקנה זכות תביעה לתובע. על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624, לפיהם :

"הדיבור 'עילת התביעה' ( cause of action ) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

עיון בכתב התביעה ונספחיו מעלה כי בין המבקשת לבין המשיבה נחתם הסכם אשר כותרתו הצעת שכר טרחה,  ובו מפורטת מהי מטרת ההתקשרות וכיצד תחושב התמורה.

עוד תומכת המשיבה את סכומיה בנספח אשר הופק על ידי מנהל מקרקעי ישראל אשר בה מודיעה מנהלת מקרקעי ישראל, כי אי קבלת הסכמה למפרט הכספי, תראה כחוסר  עניין מטעם המבקשת לביצוע העסקה. המשיבה טוענת כי מילאה את חלקה בהסכם ואילו המבקשת ממאנת לשלם את שכר טרחתה.

דברים אלו מספקים על מנת להקים למשיבה תביעה כנגד המבקשת בעילה חוזית ומשכך אין להיענות לבקשת המבקשת למחיקת התביעה על הסף בגין חוסר עילה והבקשה נדחית.

מעבר לדברים הרשומים לעיל,למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף " הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה " (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין).די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134).(ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

3.         מחיקת כותרת

תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, ק"ת 4685 (להלן : ה"תקנות") חלק ג' פרק ט"ז, מסדירות את התנאים בהם יש להכשיר תביעה בסדר דין מקוצר, ואימתי על בית המשפט למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה להליך רגיל.

שני תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202 לתקנות על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מהיר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא". ההלכה בדבר סכום קצוב מדברת על סכום אריתמטי ללא צורך בהערכה (ראה: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי בעריכת ד"ר ש.לוין מהדורה שביעית 523) עיון בכתב התביעה ונספחיו, עולה כי הסכום הקצוב בגינו מבקשת המשיבה להיכנס בגדרו של סדר דין מקוצר הנו שכר הטרחה עליו הוסכם בהסכם שכר הטרחה אשר נחתם במעמד הצדדים.

המבקשת טוענת כי להבדיל מהסכם שכר טרחה אשר בו שכר טרחה הנו סכום נקוב, וייתכן והיה ניתן לראות סכום זה כסכום קצוב המתאים להגדרת התקנה, הרי שסכום שכר הטרחה בהסכם אשר צורף לכתב התביעה הנו נגזרת של "דמי הצלחה", כאשר מידת ה"הצלחה" רחוקה מלהיות ברורה מכתב התביעה ונספחיו ומשכך לא ניתן לראותו כסכום קצוב.

המשיבה מנגד טוענת כי ביססה את תחשיבי שכר הטרחה עלי ידי חישוב אריתמטי פשוט, וכי "סכום קצוב" אינו חייב להיות סכום מוסכם.

4.          לגדרו של " סכום קצוב", לא נופל סכום אשר בית המשפט יזדקק להערכה או לשומה, ומנגד לא ניתן לומר כי סכום זה חייב להיות סכום מוסכם. כפי שצויין בספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לוין 523, וכפי שציינה המבקשת בפסיקה אשר הביאה, הרי שחישוב סכום קצוב, די לו שיהיה עניין אריתמטי פשוט. עיון בהסכם שכר הטרחה איננו מגלה כי המנגנון אשר הסכימו עליו הצדדים דורש שומה והערכה. קיומו של שיעור מוסכם מתוך מדרגות חיסכון לא הופך את הסכום ל"סכום שאינו קצוב".

לעניין סכום החיסכון, הרי שאם סכום זה הנו במחלוקת הרי שמחלוקת זו אינה הופכת את הסכום לסכום שאינו קצוב, ומקובלת עלי טענת המשיבה כי מחלוקת זו מקומה לברור  בבקשת הרשות להתגונן.