החלטה בתיק ת.א. 62697/04

1.         השאלה שתוכרע בבקשה זו היא האם כאשר מוגשת תביעה כספית בנוגע לתשלום שכר טרחת עורך דין, ובמסגרתה מציג עורך הדין הסכם שכר טרחה בכתב, עליו חתם הלקוח, יש לחייב את הלקוח הנתבע להפקיד ערבון כספי בשווי סכום התביעה או בקירוב לכך, כל אימת שהוא מעוניין לעיין במסמכים.

2.         בתיק העיקרי, מתנהלת תביעתו הכספית על סך 2.5 מיליון ש"ח של המשיב בנוגע לתשלום שכר טרחת עו"ד. במסגרת התביעה הגישה המבקשת בקשה למתן צו גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, לאחר שלטענתה לא גילה עורך הדין המשיב מסמכים שברשותו, ולא השיב לשאלון שנשלח אליו.

3.         בתגובה, טען עורך הדין בכל הנוגע לגילוי המסמכים כי מסורה בידו  זכות עיכבון, וכי אם ימסור את המסמכים לעיונה של המבקשת, תאבד לו למעשה זכות זו. כן טען עורך הדין כי יסכים לעיון במסמכים, בתנאי שיופקד ערבון כספי בסכום התביעה.

4.         בהחלטת כב' השופטת ע. ארבל בעניינה של בקשה זו ברע"א 4733/06 מיום 6.7.06, נקבע כי עיון המבקשת במסמכים - כפוף לחיובה בהפקדת ערבון כספי מתאים.

בית המשפט העליון הורה בהחלטתו זו כי שיעורו של הערבון יבורר ויוכרע על ידי ערכאה דיונית זו, והעניין הוחזר בפני, על מנת שאקבע את טיב הבטוחה המתאימה, ואת שיעורה.

5.         כאמור, לטענת המשיב, על המבקשת להפקיד ערבות בנקאית או פקדון כספי בסכום השווה לסכום התביעה.

6.         לחילופין, לטענתו - יש לקבוע כי המבקשת תפקיד ערבות בנקאית או פקדון כספי בסכום השווה למחצית סכום התביעה, בתוספת התחייבות אישית של הגב' קלייר מירון, בעלת המניות של המבקשת, לביצוע כל פסק דין, וכל החלטה שיינתנו נגד המשיבה, מעבר לסכום הערבות או הפקדון שימומשו בפועל.

7.         מנגד טענת המבקשת כי אימוץ גישתו של המשיב שלפיה כל אימת שעורך דין יגיש תביעה בנוגע לתשלום שכר טרחתו, מיד עם הגיע שלב הגילוי והעיון במסמכים - יהפכו מסמכים חסרי ערך לפיקדון כספי ו/או לערבות בנקאית, שהיא בטוחה אשר לאין ערוך טובה יותר, ושאין טובה ממנה .

8.         עוד טוענת המבקשת כי יהיה באימוץ גישה זו כדי לעודד את עורכי הדין להגיש תביעות לשכר טרחת עו"ד על סכומים מנופחים וחסרי כל בסיס. עורך הדין יידע, כי אם יגיש תביעה על סכום עתק, הדבר יאפשר לו לחייב את הנתבע בהפקדת סכום זה בקופת בית המשפט, בהגיע שלב הגילוי והעיון במסמכים. וכך, נתבעים שידם לא תהא משגת כלל להפקיד סכומי עתק אלו, ייאלצו לנהל את ההליך נגד עורך הדין, כשזכותם להליך הוגן יוצאת נפסדת. שהרי לא יתאפשר להם כבר לעיין במסמכי עורך הדין, אף כי אלו רלוונטיים וחיוניים לצורך התגוננות מפני התביעה.

דיון

9.         זכות העכבון מוגדרת בסיף 11(א) לחוק המיטלטלין תשל"א-1971. שם נקבע כדלקמן: -

            "עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב".

10.        כשאנו באים לבחון את כוחה של הערובה הפוססורית הזו, נאמר כי היא באה אך להבטיח את החיוב, המתבטא בעיכוב הנכס בלבד. אין הערובה הפוססורית - זכות העכבון באה לשנות את הזכות המהותית של הנושה, והיא איננה מקנה לו זכות להיפרע מהנכס המעוכב על ידי מכירתו, וודאי שאיננה מקנה לו זכות בעלות בנכס המעוכב. כל תפקידה - להקל על הנושה להשיג את דרישתו מן החייב. זכותו של הנושה בנכס המעוכב מוגבלת איפוא להחזקה בנכס בלבד  עד שיסולק החיוב, מבלי שיסתכן באחריות נזיקית.

11.        סעיף 11(ג) לחוק המיטלטלין תשל"א-1971 קובע:

"(ג) החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב"      

12.        "המיטלטלין" בענייננו - הם המסמכים אשר ייתכן שהם חסרי ערך וייתכן שלא, ומכל מקום הם דרושים לעיוןלמבקשת על מנת להתגונן מפני התביעה, בשונה מקבלת המסמכים עצמם.

13.        המבקשת נסמכת על החלטה שנתתי ביום 9.4.06 בת.א. (ת-א) 36950/05 שם הוגשה על ידי עו"ד שמואל סעדיה תביעה לתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים לרובי אסא. שם הועמדה התביעה על סך 894,060 ש"ח, ובהחלטתי חייבתי את עו"ד שמואל סעדיה להעמיד את המסמכים המבוקשים לרובי אסא או מי מטעמו, בכפוף להפקדת סך של 6,000 ש"ח בקופת בית המשפט שלאחר מכן יעמדו המסמכים לעיון.

14.        מהי אם כן אותה "ערובה מספקת" אשר כנגדה תהא המבקשת רשאית לעיין במסמכים (בהבדל מקבלתם). אומר המלומד פרופ' מיגל דויטש בספרו "קניין" כרך ב' (בהוצאת בורסי) (פרק 11 זכות העכבון) בע' 282: -

"ערובה מספקת אחרת יכולה להיות ערובה כספית, ערבות בנקאית או אחרת... שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה הוא שיקול דעת פתוח ונסיבתי, כשעל בית המשפט ליתן דעתו מחד גיסא, לצורך להבטיח ערובה שאינה נופלת באיכותה מן הערובה המוקנית באמצעות ההחזקה בנכס, ומאידך גיסא לבחון את מידת זיקתו של החייב לנכס ואת נחיצותו של הנכס עבור החייב. כאשר הנכס החליף נופל באיכותו הבטוחתית מן הנכס המעוכב, יהיה צורך לאזן בין האינטרסים של הצדדים. העדיפות הברורה - במסגרת איזון זה תינתן לאינטרס של המעכב - הנושה, שכן ההנחה כאמור היא שקיים חוב, וכי הנושה זכאי לבטוחה קניינית בדמותו של עכבון".