החלטה בתיק ת.א. 57807/06

1.         בפני בקשתה של המבקשת ליתן לה רשות להתגונן כנגד תביעתו של המשיב.

            התביעה הינה לתשלום הסך של  66,437 ש"ח בגין סחורות אשר סיפק המשיב למבקשת, כמפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה.

            לאחר שלא התקיים הדיון ביום  18.3.07, ונדחה על פי בקשתו של ב"כ המבקשת להיום, לא התייצב המצהיר מטעמה של המבקשת ופרקליטה טען כי נמסר לו שהמצהיר אינו חש בטוב.

            ב"כ המשיב הודיעה כי בשל אי התייצבותו של המצהיר היא מוותרת על חקירתו וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

            החלטה זו איננה מתייחסת לאי התייצבותו של המצהיר אלא לגופא של ההגנה כפי שעולה מהבקשה.

2.         בתצהירו טוען המצהיר כי במהלך שנת  2004, סוכם בין הצדדים כי המבקשת תהיה המשווקת  והמפיצה הבלעדית   של מוצרים מסויימים שמספק המשיב באזור גוש דן, ומוצרים אחרים בכל שטח מדינת ישראל.

            בחודש אוגוסט  2006 התברר למבקשת כי המשיב הפר את ההסכם ומפיץ את המוצרים באמצעות מפיצים שונים.

            המבקשת מודה בקבלת המוצרים נשוא התביעה אף אין לה טענה לגבי סכומם, ואולם טוענת המבקשת כי בשל הפרת ההסכם, הסכם בעל פה, גרם המשיב לנזקים כלכליים גדולים ולאובדן הכנסות " בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים", ומכאן שלמבקשת טענת קיזוז כנגד תביעת המשיב ובכוונתה תוך זמן קצר לאחר בדיקת כלל הנתונים להגיש תביעה כנגד המשיב אשר סכומה יעלה באופן ניכר על סכום התביעה בתיק זה.

            בדיון היום הודיע ב"כ המבקשת "אני עדיין בבדיקה של מספר נתונים" ובסיכומיו טען כי לבקשה צירף מסמכים המצביעים על היקף העבודה שהייתה בין הצדדים בשנים שטרם הפרת ההסכם על ידי המשיב, ואף הוסיף "למרשתי נגרם נזק שעולה עשרות מונים על אותה תביעה שהתובע הגיש כנגדה".

            לבסוף טען ב"כ המבקשת כי בנסיבות שנוצרו ומאחר והמבקשת עומדת ונמצאת בסמוך להגשת תביעה נזיקית כנגד המבקש, לא יעלה על הדעת שתאלץ לשלם כאשר למבקשת מגיעים סכומים יותר גבוהים.

            ב"כ המשיב חזרה בסיכומיה על הטענה כי התצהיר לא מגלה כל עילת הגנה, ולכן גם אילו היה מתייצב המצהיר לא הייתה נדרשת לו.

            עוד טוענת ב"כ המשיב כי לא היה קיים הסכם בלעדיות,  והיחסים שבין הצדדים היו יחסי ספק מזמין כפי שאף ניתן לראות ממסמכי התביעה.

            באשר לטענת הקיזוז נטען כי על פי הפסיקה יש לטעון את הטענה בצורה מפורשת כפי שעורכים כתב תביעה ולא להסתפק בהעלאת  טענת קיזוז סתמית שיש בה כדי לקזז לכאורה חוב מוכח.

            ב"כ המשיב ביקשה לדחות את הבקשה לחייב בהוצאות וליתן פסק דין.

            בתשובתו התייחס ב"כ המבקשת לטענת הקיזוז ולמעשה אישר שאין בידיו נתונים לקיזוז וטען כי ברגע שיהיו לו כל הנתונים הסופיים יוכל להגיש את הטענה ברמה המדוקדקת, שכן הוא מצוי בשלב הסופי של הבדיקה.

            למעשה הודיע ב"כ המבקשת כי בכוונתו להגיש בימים הקרובים תביעה נזיקית כנגד המשיב וסבור שיש לאחד את הדיון בשתי התביעות.

3.         במהלך הדיון הבהרתי לב"כ המבקשת כי אינני רואה אפשרות ליתן רשות להתגונן שכן התצהיר איננו מגלה כל הגנה, והמלצתי בפניו לחזור בו מהבקשה ואולם ב"כ המבקשת סירב.

            גם לאחר שמיעת הסיכומים ולאחר ששקלתי פעם נוספת את טענות ההגנה על פי הפסיקה המחייבת לא השתנתה דעתי ואני סבור כי דינה של הבקשה להדחות.

            המבקשת מודה בחובה המלא למשיב, אך סבורה כי בשל טענות קיזוז, כאלה ואחרות אשר יש לה כנגד המשיב בסכומים העולים על סכום התביעה, אין זה ראוי כי תשלם את החוב למשיב, טרם שתתברר תביעת הנזיקין שבכוונתה להגיש.