החלטה בתיק ת.א. 54213/04

כללי

1.         בפני בקשתו של המבקש ליתן לו רשות להתגונן כנגד תביעתן של המשיבות כנגדו וכנגד נתבעים נוספים, המשיבים הפורמאליים.

            הבקשה מבוססת על תצהירו של המבקש מיום  26.9.06 לאחר שבדיון מיום  5.2.07, הובהר ע"י ב"כ  הצדדים שתצהירו של הנתבע האחר מר מאיר ניר איננו חלק מהבקשה וכך אף הוחלט באותה ישיבה.

התביעה

2.         התביעה מבוססת על הסכם שכירות מתאריך 28.2.00 עם חברת רב טעם סלטים ודגים (1999) בע"מ (להלן: "החברה")בקשר לשלושה אולמות תעשייה אשר החברה שכרה מהמשיבות 3-1.

            משיבה מס' 4 הינה חברת הנהול עמה חתמה החברה על הסכם ניהול לשלם את החלק היחסי בהוצאות האחזקה ודמי הניהול של הבניין בו מצויים האולמות המושכרים, וכן לשלם את חלקה היחסי באחזקה השוטפת של המתקן לטיהור שפכים הממוקם בקרבת הבניין.

            המבקש ערב בשולי ההסכמים ועפ"י הנספח לקיומם המלא של כל  חיוביה של החברה כלפי המשיבות.

3.         החברה לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלום דמי השכירות ודמי הניהול ולאחר אורכות שנתנו וניסיונות להסדר, הגיע החוב לסך של 330,332 ש"ח נכון לתחילת חודש פברואר 2004, והמשיבות שגרו לחברה מכתב ובו דרשו את פינוי המושכרים תוך  30 יום ולשלם את החוב.

            בפועל האולמות לא פונו והחוב לא שולם ועל כן הוגשה התובענה.

            לעניין תביעת הפינוי יצוין כי בדיון מיום 19.1.05 טען הנתבע מר מאיר ניר כי המושכרים פונו על ידו בחודש נובמבר  2004.

            התביעה כוללת חוב דמי  שכירות ודמי ניהול למועד בטול ההסכמים, 28.2.04, סך של 190,658 ש"ח המשוערך ליום הגשת התביעה 197,211 ש"ח פיצוי מוסכם ממועד זה ועד למועד הגשת התביעה סך של  473,771 ש"ח, ובנוסף סך של 22,475 ש"ח חלקה של החברה בהוצאה לציפוי האולמות המושכרים ברצפת אפוקסי, כפי שהתחייבה בהסכם השכירות.

טענות ההגנה של המבקש

4.         המבקש טוען כי הערבות שחתם מוגבלת עד לסך של 25,000 ש"ח כפי שהבהיר לו מאיר ניר, אשר בקשו לחתום על הערבות ורק בהגבלה זו הסכים לחתום.

            לא הסכים ולא היה מסכים לחתום על ערבות לא מוגבלת בסכום.

            בדבר הגבלת הסכום טען גם ניר בתצהיר שמסר בבקשה המקורית למתן רשות להגן, בה טען כי הגבלת הסכום הייתה מוסכמת כחלק מהחוזה.

            סכום הערבות אמור לשקף דמי שכירות ודמי ניהול למשך חודש אחד במהלכו יוכלו לפנות מחזיק שלא לשלם ולהשכיר מחדש.

            בנוסף מפנה המבקש לנוסח כתב הערבות בו נכתב: "בערבות בלתי חוזרת ומוגבלת בסכום" מנוסח זה מבקש המבקש ללמוד כי הערבות הינה בלתי חוזרת ואולם סכום הערבות מוגבל שכן לו רצו שלא להגביל את הערבות היו רושמים במפורש כי סכום הערבות בלתי מוגבל.

            עוד נטען כי דו משמעות בניסוח פועלת לחובת המנסח, המשיבות ודי בכך בשלב הרשות להגן כדי לקבל את הבקשה.

            המשיבות לא פגשו את המבקש ומינו את מאיר ניר כשליחן לבצוע החתימה ולכן השליחות מחייבת אותן לגבי מה שמסר ניר למבקש.

            במסגרת טענה זו מועלות טענות נוספות המבוססות על חוק השליחות בדבר פעולה ללא הרשאה וטענת הטעיה עפ"י סעיף  15 לחוק החוזים (חלק כללי) ולשיטתו של המבקש אם אין המשיבות מקבלות את הטענה כי סכום הערבות הוגבל כאמור הרי שהערבות בטלה ואין המבקש אחראי אישית מכוחה.

5.         המבקש טוען כי המשיבות הפרו את חובת הקטנת הנזק, חובת תום הלב וחובת הזהירות שהייתה מוטלת עליהן בכך שלא עמדו על זכויותיהן כנגד החברה ואכיפת הפינוי נגדה, כפי שהיו צריכות לנהוג.

            עפ"י חוזה השכירות אחור בתשלום דמי שכירות העולה על  7 ימים מהווה הפרה יסודית ויכלו לנקוט בהליכי פינוי מיד לאחר ההפרה.