החלטה בתיק ת.א 449/03

1. בפני שתי בקשות, מטעם הנתבעים 4 ו- 5, להורות על מחיקת כתב התביעה נגדן על הסף.

2. להבנת הבקשות ועמדתי לגביהן, להלן הרקע העובדתי הצריך לענין:

א. ביום 28.7.96, נערך ונחתם בין הנתבעות 3-1 לבין התובעת הסכם למכירת זכויות ביחידה מס' 1.5.2 הנמצאת במקרקעין הידועים כ"מרכז שקמונה" בחיפה (להלן: " הפרויייקט"), וביום 15.3.00 נערך הסכם נוסף למכירת/רכישת זכויות ביחידה מס' 1.4.9 במקרקעין הנ"ל.

ב. במהלך חודש יולי 1998 מסרו הנתבעות 3-1 לתובעת, החזקה ביחידה 1.5.2 וביום 15.3.00 הן מסרו לתובעת החזקה ביחידה 1.4.9.

ג. לגבי יחידה 1.5.2, נרשם אמנם חוזה חכירה, בין מנהל מקרקעי ישראל לבין התובעת, אך הבנין כולו טרם נרשם כבית משותף וטרם בוצע רישום חוזה החכירה לגבי היחידה בלשכת רישום המקרקעין.

ד. לגבי יחידה 1.4.9 טרם נרשם חוזה חכירה עם המינהל.

ה. התובעת טוענת כי הנתבעות מפירות את התחייבויותיהן כלפיה במחדלים האלו.

ו. התובעת אוחזת בשתי ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 467,500 ש"ח (להלן: "כתבי הערבות") שנמסרו לידיה על-ידי כונס הנכסים, עפ"י חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות לרוכשי דירות), תשל"ה-1974, כנגד התשלומים שהיא שילמה לנתבעות 3-1, עבור רכישת הזכויות ביחידה 1.4.9.

ז. לפיכך הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעות 3-1, יזמיות הפרוייקט, כנגד נתבע מס' 4 - עו"ד גבי מויאל, אשר מונה ככונס הנכסים לפרוייקט אשר נבנה ע"י נתבעות 3-1 (להלן: " כונס הנכסים") וכנגד נתבע מס' 5 - בנק דיסקונט (להלן: " הבנק"), לאכיפת ביצוע התחייבוית ותיהן של הנתבעות 3-1, ובכלל זה, התחייבותן לרישום חוזה חכירה בין התובעת לבין מנהל מקרקעי ישראל לגבי יחידה 1.4.9, התחייבותן לרישום כל המבנה כבית משותף ורישום זכויות החכירה בלשכת רישום המקרקעין בחיפה, לגבי יחידות 1.4.9 ו- 1.5.2.
כמו כן, מבקשת התובעת בתביעתה ליתן פסק דין המצהיר כי במידה ויתברר כי אין בידי הנתבעות 3-1 וכונס הנכסים, להביא לרישום חוזה החכירה לגבי יחידה 1.4.9, אזי התובעת תהא זכאית לחלט את כתבי הערבויות הבנקאיות, במלואן או בחלקן, אשר נמסרו לה ע"י הבנק.

בנוסף, מתבקש בתביעה ליתן צו עשה, המורה לנתבעות 3-1 ו/או לכונס הנכסים, לחתום על כתב התחייבות בנוסח המקובל, על-מנת שהתובעת תוכל ליטול הלוואה המבוטחת בהתחייבות הנתבעות 3-1, לרישום משכנתא.

3. בבקשות נטען כי יש למחוק את התביעה נגדן בשל חוסר עילה שמקורה בהיעדר יריבות בין הצדדים. וכך נטען בבקשה ע"י הבנק:

א. יחידה 1.4.9 הוחרגה עוד בשנת 2000 מהשעבוד שנוצר לטובת הבנק.

ב. לא התקיימו התנאים המהותיים, ואף לא התנאים המקדמיים, למימוש כתבי הערבות.

ג. יתרה מכך, שני התנאים הראשונים הקבועים בסע' 4 לכתבי הערבות, הקובעים שלושה תנאים מצטברים לפקיעת כתבי הערבות, קרי, השלמת בניית היחידה ומסירת החזקה בה לידי התובעת, התקיימו. התנאי השלישי, שהינו חתימת חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, מעוכב, אך עיכוב זה נובע מהתובעת עצמה.

ד. ככל שהדבר נוגע לבנק, אין מניעה אובייקטיבית לעריכת חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל, בקשר ליחידה 1.4.9 ובכך להשלים את התנאים לפקיעתם של כתבי הערבויות.

4. בבקשה הנוספת, נטען ע"י כונס הנכסים:

א. כונס הנכסים, מונה, לבקשת הבנק, ככונס נכסים על הנכסים ששועבדו, במסגרת אגרת החוב, על-ידי הנתבעות 3-1, לטובת הבנק.