החלטה בתיק ת.א. 42066/05

זוהי בקשתו של המבקש כי תינתן לו רשות להתגונן בפני התובענה שבכותרת אשר הוגשה כנגדו בהיותו חתום על כתב ערבות לטובת המשיבה לתשלום חובותיה של הנתבעת 1, אשר מצויה בהליכי פירוק.

כמו כן עתר המבקש בבקשה לעכב הליכים כנגדו בתיק זה בבש"א 155741/06 עד לבירור חובה של החברה, הנתבעת 1, בהליך שבפני המפרק שמונה לחברה. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 27.3.06.

טענות המבקש

1.         לטענת המבקש הוא מחזיק במניות החברה אך איננו מעורב כלל בניהולה. בחודש אפריל 2004 חתם לבקשת המשיבה על מסמך תנאי התקשרות וכתב ערבות אישית עד לסך 1.5 מליון ש"ח.

לטענת המבקש חתימתו על כתב הערבות התבצעה לאחר שהוסבר לו כי ערבות זו תחול אך ורק על חוב של החברה אשר ייווצר ממועד החתימה על כתב הערבות ואילך.

לטענת המבקש, עפ"י המסמכים שצירפה המשיבה לכתב התביעה, הרי ששווי הסחורות שסופקו לאחר החתימה על כתב הערבות הינו 248,277 ש"ח בלבד. ולכן ערבותו יכולה לחול לכל היותר על הסכום הנ"ל.

אלא שלטענתו הוא איננו חב גם בסכום זה מאחר ולא התקיימו תנאי כתב הערבות, מאחר ותעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה אינן חתומות כלל או שחתומות ע"י מי שאינו מורשה לכך ע"י החברה. וכן לחלקן אין כלל הזמנות או שאינן תואמות את רכיבי ההזמנה הרלוונטית.

עוד טוען המבקש כי חלק מהסחורה שסופקה ע"י המשיבה הייתה פגומה והוחזרה למשיבה מבלי שחשבונה זוכה בהתאם.

בהתייחס לשיק שהעתקו צורף כנספח ד' לכתב התביעה, הרי שמדובר בשיק דחוי שנמסר למשיבה זמן רב לפני מועד חתימתו על כתב הערבות, וכן כי המשיבה לא הביאה כל אסמכתא באשר לסחורה אותה סיפקה ביחס לשיק זה.

טענות המשיבה

2.         לטענת המשיבה יש לדחות את טענת המבקש לפיו הוא ערב רק לחובות החברה ממועד חתימתו על כתב הערבות שכן סייג זה אינו מופיע בכתב הערבות, אשר נוסח ע"י החברה הנתבעת עצמה.

            באשר לטענות כנגד פירוט הסחורה שהוזמנה, הרי שהמבקש הודה בחקירתו כי הוא איננו יודע את כל הפרטים בקשר לסחורה שהתקבלה, אם לאו אצל הנתבעת.

            באשר לשווי החוב שהתגבש לאחר החתימה על כתב הערבות הרי שעומד על כ 700,000 ש"ח. כאשר סכום זה כולל שני שיקים האחד ע"ס 263,863 ש"ח והשני ע"ס 183,152 ש"ח.

דיון והכרעה

3.         בית המשפט בבואו לבחון האם ליתן רשות להתגונן, אין הוא נזקק לשאלת מהימנות הגרסה (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז(5) 133, 138), ועל המבקש לא מוטל להראות באיזה אופן יוכיח את טענותיו. בית המשפט מסתפק בבחינה הראשונית האם בהנחה שיתקבלו טענות המבקש יש בהן כדי להעמיד לו הגנה ולו לכאורה.(ראה  ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תק-על 93 (3) 1337. ע"א 604/81, 455/81   מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518. ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לווין עמ' 677-675),

יחד עם זאת , על המבקש מבית המשפט ליתן לו רשות להתגונן להכבד בפרטי פרטים ולא להסתפק בטענות בעלמא (ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית ספר מקצועי  נ' סולל בונה בע"מ פ"ד לו(1) 267, דבריו של כבוד השופט גולדברג בע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב(ו)721, בעמ'722, דבריו של כבוד השופט ד.לוין בע"א 465/89 גדעון בן-צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מ"ה (1) 66 ) 

על בסיס ההלכה המשפטית הנ"ל, יבחנו טענות ההגנה של המבקש.

כתב הערבות

4.          לטענת המבקש במועד החתימה על כתב הערבות ביום 7.4.05 הובהר לו והוסבר לו כי ערבות זו תחול רק על חוב של החברה כלפי המשיבה אם ייווצר ממועד החתימה על כתב הערבות ואילך.

             המבקש לא נחקר על טענה זו.

אומנם טוענת המשיבה כי זוהי ערבות מתחדשת ולא ערבות חדשה שנוצרה שכל אשר נעשה בה היה הגדלת הסכום ל-1.5 מיליון ש"ח.

גם אם טענה זו נכונה, ממילא עולה מחקירת המבקש כי החתימה על הערבות המוקדמת נעשתה ב 2.3.05 ואלו ב- 7.4.05 שונה סכום הערבות, הרי שאין בכך כדי להפריך את טענת המבקש כי חתימתו על כתב הערבות נעשתה רק לאחר שהובהר לו כי הוא ערב לחובות החברה מעתה ואילך ולא לחובות עבר.

אף יצוין כי התביעה מסתמכת על כתב הערבות האמור ולא על ערבות קודמת ככל שהייתה.