החלטה בתיק ת.א. 4061/05

א.        העובדות

1.         המבקשים הינם יורשיו של אסמעיל אלעזה, אשר נפטר בתאריך 18.11.1966 (איסמעיל אלעזה יכונה להלן: "אלעזה").

            המשיבים הינה יורשיו של הרב טייטלבוים, אשר נפטר בשנת 1950 (להלן: "טייטלבוים").

2.          בתאריך 13.8.1935 נחתם הסכם בין אלעזה,  אברהם בלומנפלד ושלמה מ. מזרחי (להלן: "המוכרים") לבין טייטלבוים, לפיו רכש טייטלבוים מהמוכרים זכויות במקרקעין מסוג מירי, הידועים כחלקה 1 בגוש 100275/3 וחלקות 2, 3, 4, 5 בגוש 100275/4 (להלן: "המקרקעין" ו - "ההסכם").

3.          במעמד החתימה על ההסכם, המוכרים לא היו בעלי הזכויות במקרקעין, אלא החזיקו בהסכם לרכישתם. ראה המבוא להסכם:

             "הואיל והמוכרים התקשרו בדבר קניית קרקע בשטח של בערך אלפים וחמש מאות דונם הנמצאת ב..."

4.              בסעיף 2 להסכם נקבעה התמורה עבור המקרקעין בסך 4,250 לא"י, אותה התחייב טייטלבוים לשלם למוכרים כדלקמן:

א.                  סך 1,000 לא"י, במעמד החתימה על ההסכם - סכום אשר קבלתו אושרה על ידי

המוכרים עם חתימתם על ההסכם.

ב.                   סך 1,000 לא"י - בתוך 4 חודשים מהמועד החתימה על החוזה, קרי, עד ליום 13.12.35.

ג.                    היתרה תשולם "בהתאם לשטח הנכון והמדויק של הקרקע בעת העברתה בטבו על שם הקונה או לפקודתו ובתנאי שהקרקע תהיה חופשיה מכל עקול או שעבוד..."

5.             בסעיף 3 להסכם התחייבו המוכרים להעביר את הזכות במקרקעין על שם טייטלבוים או על מי שיצווה "במשך שמונה (8) חדשים מיום חתימת החוזה הנוכחי" קרי, עד לתאריך 13.4.36.

6.          בסעיף 7 להסכם המוכרים התחייבו כלפי טייטלבוים, כי אף לאחר העברת המקרקעין על שמו, הם ידאגו לסילוקה של כל תביעה שתתעורר בקשר לרכישתם. אין חולק, כי במועד החתימה על ההסכם, המוכרים לא החזיקו במקרקעין ומכאן קמה הדאגה, כך נראה, שמא יתעורר קושי בהעברת החזקה במקרקעין או בחלק מהם לידי טייטלבוים. על כן, המוכרים התחייבו להבטיח את זכותו ולהסיר כל תביעה, אף לאחר רישום הזכויות במקרקעין על שמו. ראה לשון הסעיף:

             "במקרה שתתעורר בזמן מן הזמנים, גם לאחר העברת הקרקע הנ"ל על שם הקונה או לפקודתו ולא יאוחר מאשר במשך שלושה חודשים מיום ההעברה הנ"ל [הדגש לא במקור - ו.מ] איזו תביעה שהיא בקשר עם איזו זכות שהיא הנובעת מלפני תאריך ההעברה הנ"ל על הקרקע הנ"ל כולה או מקצתה, אזי יהיה על המוכרים לסלק כל תביעה כזו על חשבונם הם ובמקרה שתביעה כזו לא תסולק על ידם במשך חודש ימים מיום קבלת הודעה על כך מאת הקונה או המחזיק בקרקע הנ"ל, אזי יחשבו המוכרים למפרי חוזה זה ..."

הרקע להתחייבות זו, אשר על פניה, הינה יוצאת דופן בהסכם לרכישת מקרקעין, המסתיים, דרך כלל ברישומם על שם הקונה - מקורה בכך שההסכם נקשר טרם שהמוכרים הפכו לבעלים הרשומים של המקרקעין והחזקה בהם לא היתה ברשותם. הצדדים ביקשו להבטיח את העברת החזקה במקרקעין לידי טייטלבוים, במקרה בו העברת הבעלות תקדים את העברת החזקה. להוראה זו השלכה בבחינת יחסי הנאמנות שקמו, לכאורה בין הצדדים, כפי שיידונו בהמשך.

7.          בתאריך 12.4.36 - יום לפני חלוף התקופה שנקצבה לרישום המקרקעין על שם טייטלבוים - חתמו הצדדים על נספח להסכם (להלן: "הנספח"), לפיו הוארך המועד לרישום המקרקעין על שם טייטלבוים עד לתאריך 31.8.36. במעמד החתימה על הנספח, הפקיד טייטלבוים בידי המוכרים שני שטרי חוב על סך 500 לא"י כל אחד, בגין יתרת התמורה עבור המקרקעין, אשר מועדי פרעונם חל בתאריכים 16.7.36 ו - 18.8.36. הוסכם בנספח, כי אם יוקדם מועד העברת המקרקעין על שם טייטלבוים, כי אז, יהא עליו לפרוע את השטרות ביום ההעברה.

8.          זכויותיו של  אלעזה במקרקעין נרשמו בשנת 1937 - כשנה לאחר מועד החיוב להעברתם על שם טייטלבוים - בפנקס השטרות. לאחר פטירתו של אלעזה, הזכויות במקרקעין נרשמו על שם יורשיו, הם המבקשים.

            היות וחלק מיורשי אלעזה נפקדים - נרשמה הערה לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים וחלק מהמקרקעין הועברו לחזקת המדינה.

9.         הרב טייטלבוים נפטר בירושלים, באוגוסט 1950. אשתו ובניו טיפלו בנכסיו שבישראל, הן בחייו, כאשר שהה בחו"ל (על פי עדות בנו, הוא שהה בחו"ל תקופות ארוכות), והן לאחר מותו.