החלטה בתיק ת.א. 36411/05

זוהי בקשתה של המבקשת כי תינתן לה רשות להגן מפני התובענה שבכותרת. עניינה של התובענה היא לתשלום שכ"ט עו"ד בגין ייצוגה של המבקשת ע"י המשיב בשני עניינים: הליכים בענייני הגירה ובעניין עיזבון המנוחה הגר קולמן ז"ל.

טענות המבקשת

1.         המבקשת מודה כי היא חתומה על הסכמי שכר הטרחה אך טוענת כי הוחתמה עליהם מבלי שתורגמו לה ומבלי שהוסברו לה תנאים יסודיים ומרכזיים בהם, וכי העתקם לא נמסר לה בעת החתימה.

            לאור כך מבקשת היא מביהמ"ש לקבוע כי מסמכים אלה הם בבחינת "לא נעשה דבר".

לחילופין מבקשת המבקשת לקבוע כי אם ההסכמים הם ברי תוקף, הרי שהטיפול שנעשה בעניינה אינו מצדיק שכר כלשהו, ולכל הפחות איננו מצדיק את כמות השעות אשר דווחה ע"י המשיב.

טענות המשיב

2.         חזקה כי החותם על הסכם, קרא את תוכנו והבינו. המבקשת מאשרת כי ידעה והבינה את אופי המסמך, עליו חתמה כהסכם שכ"ט  ואין מחלוקת כי הסכומים מתנוססים בספרות ובבירור, וכי לא הייתה לה מניעה לברר ולהבין מה פשרם. לפיכך אין לקבל את טענת "לא נעשה דבר".

לטענת המשיב, הגנתה של המבקשת הגנת בדים היא, שכן כבר בחקירתה הנגדית הודתה כי המסמכים אכן תורגמו לה לאנגלית. המבקשת מודה כי המסמך לפיו התחייבה לשלם 20% תורגם לה. כמו כן לאור הפסקת ההתקשרות, נקבע שכ"ט עפ"י סך השעות שהושקעו בתיק. המחיר עבור שעה, נקוב בספרות 300$. כך גם בעניין שכ"ט בנושא ההגירה, הודתה כי ראתה שכתוב 5,000$.

דיון והכרעה

3.         בראשית דבריי אתייחס לצירוף התצהיר והמסמכים בסיכומי ב"כ המשיב. בדיון בבר"ל מיום 1.1.06 הביעו הצדדים את נכונותם להיכנס למטווה של פשרה, לאחר שב"כ הנתבעת יקבל מסמכי בנק ויוכל להעריך את חלקה של הנתבעת בעיזבון.

            במידה ולא יגיעו הצדדים לפשרה בעצמם, הסכימו הם כי ב"כ המשיב יצרף מסמכים  ותצהיר פירוט פעולותיו על מנת שביהמ"ש יפסוק שכר ראוי לפי שעות עבודה.

            אלא שאז הגיש ב"כ המבקשת הודעה כי אין להם אפשרות בשלב זה להעריך את מצב העיזבון, ולפיכך לא ניתן להתקדם בפשרה ואין מנוס אלא לחזור לבקשת הרשות להתגונן.

            לאור האמור, הצדדים אינם נכנסים במסגרתו של הסדר הפשרה ואין לאפשר את הגשת המסמכים והתצהיר שהוגשו בסיכומים, כך עפ"י ההלכה לפיה בעל דין איננו רשאי לצרף לסיכומיו, שלא בהיתר, מסמך בכתב, שלא הוגש כראיה לביהמ"ש.

לפיכך, בשלב זה על ביהמ"ש להתעלם כליל מהמסמכים שהוגשו בסיכומים.

4.         המסגרת המשפטית על פיה יש לבחון את טענות ההגנה של המבקשת הינה:

בית המשפט בבואו לבחון האם ליתן רשות להתגונן, אין הוא נזקק לשאלת מהימנות הגרסה (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נגד בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז(5) 133, 138), ועל המבקש לא מוטל להראות באיזה אופן הוא מוכיח את טענותיו. בית המשפט מסתפק בבחינה הראשונית האם בהנחה שיתקבלו טענות המבקש יש בהן כדי להעמיד למבקש הגנה ולו לכאורה.(ראה  ע"א 518/87 ליאור פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תק-על 93 (3) 1337. ע"א 604/81, 455/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518. ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש.לווין עמ' 677-675).

לעניין טענות ההגנה של המבקשת, טענתה הראשונה הינה טענת "לא נעשה דבר", המתבססת על העובדה כי הוחתמה על הסכמי שכר טרחה בעברית בעוד שאינה קוראת עברית כלל, וכי לטענתה לא תורגמו לה המסמכים לאנגלית ולא הייתה מודעת לכל הפרטים והתנאים עליהם חתמה.

מנגד טוען ב"כ המשיב, כי יש לדחות טענה זו לאור הודאתה של המבקשת בחקירתה הנגדית כי התצהירים תורגמו לה.

אלא שאינני מסתפק בכך. גם אם התצהירים עליה חתומה המבקשת תורגמו לה בחלקם, אין הדבר מעיד כי הסכם שכר הטרחה תורגם לה ואין בעניין זה להעיד על הכלל.

כמו כן טוען המשיב כי אין מחלוקת  שעל גבי ההסכמים מופיעים הסכומים לתשלום בספרות, והמבקשת אם היו לה סייגים ותהיות בקשר אליהם, יכולה הייתה להעלותם בפני המשיב.

            גם טענה זו איננה יכולה להתקבל במלואה, שכן המבקשת משאינה קוראת עברית, לא ראתה טעם אף לעיין במסמך, ולכן ספק אם הייתה מודעת לכל פרטיו. (סע' 10 לתצהירה הבר"ל).

אני מוצא כי יש לברר את מידת הידיעה שהייתה למבקשת עת חתמה על ההסכמים האמורים ולפיכך יש ליתן לה רשות להגן בטענה זו.