החלטה בתיק ת.א. 35769/06

1.          בפני בקשה למחיקת כותרת שהגיש המבקש ביום 11.7.06.

 הבקשה הוגשה לאור התביעה אשר הגיש המשיב כנגד המבקש, במסגרת הליך של סדר דין מקוצר.

תגובת המשיב לבקשה  הוגשה ביום 20.9.06.

2.         טענות המבקש

            להלן טענות המבקש למחיקת הכותרת ולהעברת הדיון למסגרת של סדר דין רגיל: 

     א.   התביעה הוגשה בגין אי תשלום שכ"ט לגבי ארבעה נושאי שירותים משפטיים, ואולם רק לגבי רכיב אחד ישנו הסכם שכ"ט - קרי "מסמך בכתב".

ב.     לגבי שלושת הרכיבים האחרים אין מסמך בכתב אלא צורפו רק חשבוניות עסקה אשר אינן מהוות "מסמך בכתב".

ג.   כאשר עילת התביעה כוללת עילות הראיות להתברר בסד"מ, יחד עם עילות אשר אינן ראיות להתברר בסד"מ, הרי שצירופן מחייב לפסול את הכותרת "סדר דין מקוצר" או למחוק את העילה שאינה ראויה להתברר בדרך זו.

3.        טענות המשיב:

א.    התביעה נתמכת בחשבוניות עסקה כדין וכן על הסכם שכ"ט כדין ויש בכך כדי להוות "מסמך בכתב".

ב.     בפסיקה נקבע כי די בראשית ראיה ואין צורך במסמך חתום ע"י הנתבע כדי להגיש תביעה בסד"מ.

ג.       גם אם ייקבע כי החשבוניות אינן בגדר ראיה בכתב, והתביעה תידון בפסים רגילים הרי שעל התביעה המרכזית להידון בסד"מ שכן היא מבוססת על הסכם שכ"ט.

4.        דיון והכרעה

            התקנה הקובעת את סוגי התביעות שניתן להגיש במסגרת הליך של סדר דין מקוצר היא תקנה 202 לתקנות.

התקנה הרלוונטית לבדיקה האם התביעה נשוא דיוננו יכולה להתברר במסגרת הליך של סד"מ, היא תקנה 202(1)(א). הבדיקה נעשית עפ"י כתב התביעה כפי שהוגש בצירוף נספחיו.

על פי תקנה זו, היסודות החשובים לשם דיון במסגרת של סד"מ הם "סכום כסף קצוב", קיומו של "חוזה" או התחייבות שיש לגביה "ראיה שבכתב" ועפ"י הפסיקה "ראשית של ראיה בכתב".

            כאמור, תביעה המוגשת במסגרת הליך של סד"מ ע"פ תקנה 202(1)(א) צריכה להיות מבוססת על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

            הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו, ולא למסמך שנעשה ע"י התובע עצמו. 

5.         עיננו הרואות כי בקשר לשלושת נושאי השירותים המשפטיים אין התובע מציג מסמך אשר יכול לשמש כראשית ראיה בכתב כנדרש בתקנות.