החלטה בתיק ת.א. 31138/05

1.         בתאריך 19.1.03, חתמה הנתבעת באמצעות הנתבע על בקשה לפתיחת חשבון בסניף הבנק התובע, נספח א' לכתב התביעה, ובתאריך 22.1.03, חתם הנתבע על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חובותיה של הנתבעת לתובע, נספח ב'.

            בגין יתרת חובה בחשבון הוגשה התביעה  כנגד שני הנתבעים.

            הנתבעת לא התגוננה וב"כ התובע ביקש פסק דין כנגדה לאחר שהגיש בקשה בכתב בצירוף אישור המסירה.

            ניתן בזאת פסק דין והפסיקתא תיחתם בנפרד.

2.         הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ומודה כי היה בעל מניות בחברה הנתבעת וכי חתם בשם החברה על פתיחת החשבון.

            הנתבע מסביר כי הקמת החברה ופתיחת החשבון היו לבקשתו של חברו הקרוב מר גבריאל דרחי, על מנת לסייע לו בעסקיו.

            הנתבע לא היה קשור לעסקיו של דרחי בייצור ובשיווק של פירות יבשים, ועבד כשכיר בנגרייה אשר התנהלה במושב אמציה בעוד שהנתבע התגורר בתל אביב.

3.         החשבון נפתח אצל התובע על פי בקשתו של דרחי ואולם הנתבע היה מורשה החתימה היחידי בחשבון.

            הנתבע טוען כי בשלב הראשון הזמין שני פנקסי שיקים וחתם על מספר שיקים בודדים ומסרם לדרחי כדי שיפעל בחשבון.

            הנתבע התכוון לנהל את החשבון בפיקוחו כאשר דרחי אמור היה להודיע על כל פעולה המתבצעת בחשבון.

            הכתובת  שנמסרה לבנק בכל הקשור לחשבון הייתה כתובתה של החברה ושל דרחי במושב אמציה.

4.         לאחר כ- 10 חודשים כאשר פנה הנתבע לבנק התברר לו כי דרחי פעל בחשבון שלא באמצעותו וחתם על הוראות שונות וייתכן אף שזייף את חתימתו, והבנק כיבד את ההוראות.

            בשלב זה המציא הנתבע לבנק הוראת בטול לכל הוראות הקבע, נספח א' לבקשה וביקש להשתחרר מהחשבון.

            לצורך העברת החשבון לדרחי נחתמו מסמכי העברת מניות בחברה מהנתבע לאדם אשר דרחי הביא, שמו שרלי סנקר והפרוטוקול נחתם ביום 13.5.04, נספח ב', ובאותו היום נחתם שטר העברת מניות והודעה על העברת המניות ועל שינוי בהנהלת החברה מסמכים שנמסרו ברשם החברות בתאריך 24.5.04.

            עוד טוען הנתבע כי ביקש מדרחי לגשת לבנק כדי להעביר את החשבון על שמו, ומסמכים שנתבקשו על ידי הבנק נחתמו בפני עו"ד יואב שרון אשר אישר את החתימות, והמסמכים נמסרו לבנק.

            המסמכים האמורים הוצגו במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע.

5.         עוד טוען הנתבע כי הבנק  החתים  את דרחי כערב אישית לאשראי שניתן על סך 10,000 ש"ח וכי הבין כי הוא משוחרר מכל התחייבויותיו לבנק.

            למרות זאת, טוען הנתבע כי חודש לאחר מכן נמסר לו מהבנק כי החשבון ביתרת חובה וכי הוא איננו משוחרר מהתחייבויותיו.

            בנוסף מציג הנתבע שיק על סך 28,200 ש"ח אשר לא כובד ואשר הוחזר אל דרחי, נספח ג', כראיה לכך שהבנק פעל מול דרחי באותו מועד.