החלטה בתיק ת.א. 28482/05

בפני בקשה בה עותרת המבקשת להורות על סילוק על הסף של התובענה ולחילופין על מחיקת כותרת התובענה והעברתה לסדר דין רגיל.

סילוק על הסף

1.         בקשת המבקשת להורות על סילוק על הסף של התובענה מפאת העדר עילה ועצם היות התביעה טורדנית וקנטרנית מוגשת מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ק"ת 4685 (להלן: "התקנות").

תקנה 100 לתקנות מורה כי בית המשפט יורה על מחיקת תובענה בין היתר באם יווכח כי הוגשה בעדר עילה ובאם הנה טורדנית וקנטרנית.

טוען ב"כ המבקשת כי לאור האמור במכתבו של מר דרור כץ מיום ה- 27/08/03, הרי שיש לזכות את המבקשת בסך של 30,400 ש"ח + מע"מ. כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה עומדת על  סך 9,595.92 ש"ח בעוד שכתב התביעה עומד על סך  96,600 ש"ח ואין בשאר הנספחים ללמד על עילת תביעה.

טוען ב"כ המשיבה כי במכתב מאוחר יותר בתאריך 16/10/03 נטען על ידי מר כץ כי קיימת יתרת חובה של 47,538 ש"ח ואשר טרם שולמה עד היום. סכום התביעה הנו בהתאם לנספח ב' לכתב התביעה ובהתאם לחשבוניות שהוצאו מטעמי נוחות על פי מחלוקות, ואולם הסך הכולל מגיעה לסכום התביעה.

2.          בית המשפט הדן בטענת סילוק על סף מחמת היעדר עילה מניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנו נכונות, ותחת הנחה זאת בודק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624, לפיהם:

"הדיבור 'עילת התביעה' ( cause of action ) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

עיינתי בטענות הצדדים ולא מצאתי כי יש ממש בטענות המבקשת, אלא מדובר במחלוקת בגין סכומים לחיוב הטעונה בירור. לאור האמור דין הבקשה לסילוק על הסף של התובענה להידחות.

למעלה מן הצורך ראוי להזכיר כי לסילוק תובענה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף " הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה " (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין).די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תסולק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134).(ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

מחיקת כותרת

3.         ב"כ המבקשת טוען כי אין התובענה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, ק"ת 4685 (להלן : ה"תקנות") חלק ג' פרק ט"ז, מסדירות את התנאים בהם יש להכשיר תביעה בסדר דין מקוצר, ואימתי על בית המשפט למחוק את הכותרת ולהעביר את התובענה להליך רגיל.

שני תנאים מצטברים דרושים בענייננו על פי תקנה 202 לתקנות על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מהיר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא".

טוען ב"כ המבקשת כי המשיבה מסתמכת בתביעתה על מסמך חלקי, "נספח א'" שאינו חתום על ידי המבקשת ואילו "נספח ב'" הנו כרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה ואין חתימה של המבקשת.

4.         טוען ב"כ המשיבה כי "נספח א'" שצורף לכתב התביעה  נעשה על ידי המבקשת ונחתם בין הצדדים, ועינינו התמורה המגיעה למשיבה בגין ביצוע עבודתה. עולה מסעיף 4 לתצהירו של מר דב אשר ניתן מטעם המבקשת כי נספח התמורה אשר צורף לכתב התביעה הנו חלק בלתי נפרד מההסכם אשר נחתם על ידי המבקשת ועינינו מחירי הובלה לסניפים ודילרים ומשניתנה הודאת המבקשת כי הנספח אשר צורף לכתב התביעה מהווה הסכם הצדדים לענייני התמורה בגין ההתקשרות ביניהם , לא יכולה לטעון כי העדר חתימה מצידה שולל היות המסמך כראיה בכתב.

5.         עיינתי בנספחים א' וב' לכתב התביעה ועיינתי בסעיף 4 לתצהיר האמור והגעתי לכלל מסקנה כי ב"כ המשיבה נופל לכלל טעות עת קורא לתוך סעיף 4 לתצהירו של מר דב הודאת בעל דין כי נספח א' לכתב התביעה מהווה את ההסכם בין הצדדים.

לא מצאתי כי נספח א' לכתב התביעה חתום על ידי מי מן הצדדים ולאור כך המסקנה אליה יש להגיע לכאורה הנה כי התביעה נטולה ראשית ראייה בכתב לקיומה של התחייבות או חוזה בין הצדדים אשר מכוחו תידון התובענה בהליך של סדר דין מקוצר, ואולם נוכחתי למצוא בבקשת המבקשת הסכם אשר נחתם בין הצדדים ונספח א לכתב התביעה הנו המשכו.

בספרו של המלומד ד"ר י.זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית, 1995 בעריכת ד"ר ש. לוין , §527 נכתב כי "קיימים מקרים שבהם הפגם שבמחדלו של התובע לצרף לכתב התביעה העתקי "הראיה שבכתב" נרפא על ידי הנתבע בתצהירו".