החלטה בתיק ת.א. 2813/07

התובעים הגישו כנגד הנתבע תובענה כספית ולמתן צו מניעה קבוע, בגין הנזקים שנגרמו להם בשל כך שהנתבע פירק קיר שנמצא מתחת לביתם. בתחילה התביעה הוגשה על סך של 50,000 ש"ח ומאוחר יותר הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי כך שהתובענה הכספית תעמוד על סך של 100,000 ש"ח.

לכתב התביעה המתוקן, צורפה חוות דעת של מהנדס הבניין מיטניצקי גנאדי, בה מציין המומחה כי הוא נוכח לראות שפורק באופן לא מבוקר קיר בין שני הבתים בעובי של 75 ס"מ, כאשר הקיר הוא קיר תומך לקומה א' של בית התובעים וכי במצב הנוכחי אסור בהחלט לעלות לקומה העליונה בבית התובעים וקיים חשש ממצב של אי יציבות בתקרת הבית. כמו כן ציין המומחה כי בקומת הקרקע בבית התובעים אסור להשתמש בחדרים הסמוכים לקיר המפורק.

הוצגו בפני תמונות הממחישות את הקיר שהוסר, וכן הוצגו תמונות שמהן ניתן לראות שהתובעים הציבו בביתם עמודי ברזל (בתמונה רואים 7 עמודים) כדי ליצור חיזוקים נוספים בעקבות הקיר שהוסר על ידי הנתבע.

בתחילת הדיון שנערך היום 14.6.2007 - הציגו בעלי הדין הסכמה שסומנה באות א' לגבי כל הסכסוכים שביניהם, והמחלוקת שנותרה על הפרק הינה אך ורק בשאלת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד ובעלי הדין הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקות אלה, לאחר השמעת טיעונים בע"פ.

בעלי הדין טענו בענין זה, כל אחד לשיטתו הוא, ואומר כבר עתה כי לא מצאתי שיש לקבל טענת הנתבע כאילו הגשת התובענה כאן נובעת רק לשם הפעלת לחץ כדי למנוע, כביכול מהנתבע להקים במקום מסעדה. טוב עשה הנתבע משהסכים במסגרת הסכם הפשרה לבנות את הקיר מחדש, על חשבונו בליווי קונסטרוקטור, תוך החזרת המצב לקדמותו.

ב"כ התובעים טען שיש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך של 2,414 ש"ח (עבור חווה"ד מהנדס - בסך של 400 ש"ח; אגרת ביהמ"ש - בסך של 1,214 ש"ח; ועמודים - בסך של 800 ש"ח) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 21,520 ש"ח

מנגד טען ב"כ הנתבע כי אין לחייב את הנתבע בסכום כלשהו, שכן חיוב כזה, כמוהו כמתן פרס לתובעים שבנו את ביתם בצורה בלתי חוקית.

הכלל הוא שיש לפסוק לבעל דין שזכה בתביעתו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב לשלם לבא כוחו. פסיקת שכ"ט עו"ד מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט שלפניו נדון העניין, כאשר הכלל הוא, שבעל דין שזכה - זכאי לקבל את הוצאותיו "שלא יצא שכרו בהפסדו". מקצת משיקולי בית המשפט, בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן, מפורטים בתקנה 512 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), ביניהם, שווי הסעד השנוי במחלוקת; שווי הסעד שנפסק בתום הדיון והתחשבות בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. רשימת השיקולים אינה "רשימה סגורה" וישנם גורמים נוספים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה כגון אופי התביעה ומידת מורכבותה; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעלי הדין וכיוצ"ב שיקולים נוספים. כמו כן, רשאי בית המשפט להטיל הוצאות על בעל דין, אשר האריך את הדיון שלא לצורך (תקנה 514 לתקנות).

בעת קביעת שיעור שכ"ט עו"ד התחשבתי, בכל השיקולים המצוינים לעיל, תוך שנתתי את דעתי להליכים שהתקיימו עד כה, לרבות הבקשות למתן צו המניעה הזמני, אשר הוגשו ע"י התובעים. כמו כן לקחתי בחשבון את שיעור האגרה ששולמה וכן את הוראות כללי לשכת עורכי דין (התעריף המינימאלי המומלץ) תש"ס - 2000, ולעובדה שהצדדים הגיעו להסכם פשרה בדרכי שלום.

מכל האמור לעיל, ראיתי לנכון לחייב את הנתבע לשלם לתובעים סכומים כדלקמן:-

א.         הוצאות משפט בסך של 750 ש"ח.

ב.         שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ש"ח.

הנתבע ישא בתשלום בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן - ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תחזיר לתובעים חלק מסכום האגרה ששולם על ידם בהתחשב בפשרה שהושגה עוד לפני שנשמע קדם המשפט ובהתאם להוראת התקנות.

מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק ההחלטה לב"כ בעלי הדין, בדואר רשום ובצירוף אישור מסירה.

ניתנה היום י"א בתמוז, תשס"ז (27 ביוני 2007), בהעדר הצדדים.

                                                                                                _______________

                                                                                                   עידו רוזין,   שופט

שם הקלדנית: אתי אוחיון.