החלטה בתיק ת.א. 1258/01

1.         המבקשים (התובעים) הגישו בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט נגד המשיבה (הנתבעת), בשל כך שהמשיבה השיבה על שאלון בצורה מתחמקת, ולא שהתה להוראת בית המשפט ליתן תשובות מנומקות וטובות יותר. כמו כן מבוקש למחוק את כתב ההגנה מן הטעם דלעיל, לפי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תסד"א").

2.         לאחר הגשת בקשות רבות בענין, ניתן צו גילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון של המבקשים שהופנה אל המשיבה. לבסוף הוגשו התשובות לשאלון, כאשר מתוך 22 שאלות השיב מנכ"ל המשיבה דהיום על 19 שאלות בנוסח: "אינני יודע. לא עבדתי בגרין אויל בתקופה הרלוונטית". לפיכך הוגשה על ידי המבקשים בקשה נוספת להורות למשיבה ליתן תשובות מנומקות לשאלון. בהעדר תגובה ניתנה החלטה "כמבוקש" ביום 15.6.06. למעשה, בתיק מצויה תגובה של המשיבה, שכנראה לא היתה בפני בעת מתן ההחלטה, אך המשיבה לא ביקשה לבטל את ההחלטה. המשיבה גם לא הגישה שאלון מנומק ומפורט יותר. לכן הוגשה הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ולפי תקנה 122 לתסד"א.

3.         ההליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט הוא הליך מעין פלילי, הנחשב כהליך אכיפה קיצוני שיש לנקוט רק כאשר אין קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (רע"א 3888/04 מלכיאל שרביט נ' שלום שרביט, פ"ד נט(4) 49, פיסקה 8). בענייננו, קיימת תקנה ספציפית אשר מטילה סנקציה על הימנעות ממתן תשובות על שאלון, קרי: תקנה 122 לתסד"א, ועל כן אין מקום לפנות להליך של פקודת בזיון בית משפט.

4.         אכן, לא רק הימנעות ממתן תשובות על שאלון, כי אם גם אי מתן תשובות מספקות, יכול להספיק לצורך הפעלת הסנקציה שבתקנה 122 (ראה: רע"א 4217/96 כל אלערב בע"מ נ' אלסיאנארה בע"מ, פ"ד נ(1) 437, וספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' שמינית, עמ' 179). עם זאת, בית המשפט ימנע מהפעלת הסנקציה שבתקנה 122, רק משום שהתשובות אינן מספקות את שולח השאלון, כאשר יש בידו לכפות ציוד לצו באמצעים מתונים יותר (ראה ספרו הנ"ל של א. גורן, שם).

5.         במקרה דנא, נראה כי המשיבה התחמקה מקיום החלטות בית המשפט. המשיבה טוענת כי אין בידה להשיב על 19 השאלות שבשאלון משום שהמנכ"ל של המשיבה בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה איננו בחברה עוד, והוא איננו מוכן ליתן תצהיר מטעמה. לכן גם אישר בית המשפט לזמן אותו כעד מטעם המשיבה. נימוק זה אין לקבל. אכן, חלק מן השאלות דורשות ידע אישי ממי שהיה מנהל החברה דאז. אולם, רוב השאלות שהופנו למשיבה אינן מצריכות ידע אישי של מנכ"ל החברה דאז, אלא שהתשובה להן מצויה במסמכי החברה, כולל מסמכי הנהלת החשבונות. כך הם הדברים לגבי השאלות מתי החלה הנתבעת לספק דלק לפרוטארום; איזה סוגי דלק, מה כמויות הדלק ומה המחירים באספקה לפרוטארום; האם חילטה המשיבה ערבות בנקאית, וכו'. זאת ועוד, חלק מן השאלות מתייחסות גם למצב הדברים כיום (שאלות 1.5, 1.6 ו- 1.8). בכל זאת, התשובה האוטומטית שניתנה בתשובות לשאלון מפי מנכ"ל המשיבה דהיום, מר אילן צדקוני, היא בנוסח כדלעיל, קרי: "אינני יודע. לא עבד בגרינהויל בתקופה הרלוונטית".

6.         לאור האמור לעיל, אני קובע כי המשיבה לא השיבה על השאלון. בטרם אורה על מחיקת כתב ההגנה של המשיבה, ניתנת לה הזדמנות להשיב על השאלון בצורה מפורטת, לאחר בדיקת מסמכי החברה כולל מסמכי הנהלת החשבונות שלה, ולאחר עריכת בירור לגבי כל השאלות מפי שמסוגל לענות להן, במידה והדבר אפשרי, וזאת בתוך 30 יום מהיום. כפי שכותבת המשיבה עצמה, וכפי שנאמר בספרו הנ"ל של א. גורן, על תאגיד המגיש תצהיר תשובה לשאלון לפרט כיצד ניסה לקבל את המידע הדרוש מהגורמים שכבר אינם מצויים בשירותו, ומה המידע שניתן לו. כך צריך היה לעשות בתצהיר התשובה לשאלון, ואין די בתשובה הסתמית לפיה המנכ"ל לא היה אז בחברה.

7.         המשיבה תישא בשכר טרחת המבקשים בבקשה זו, בלא כל קשר לתוצאות, בסך 10,000 ש"ח, בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

8.         המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ו בחשון, תשס"ז (6 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.