החלטה בתיק ת.א 1051/04

1.      בקשה לגילוי מסמכים ולמתן צו להוסיף ולהשיב לשאלון. 

         מכוח סמכותי עפ"י תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 אני מחליט על יסוד הבקשה ותגובת המשיבה (המבקשים לא הגישו תשובה לתגובה). 

2.      התביעה שלפנינו היא בגין נזקי גוף שנגרמו למנוח, יליד 1986, אשר ביום 24.9.2002, התחשמל למוות עת טיפס על עמוד חשמל בלב שכונת מגורים. לאור גילו של התובע, התביעה מתמקדת בפיצוי לא ממוני ופיצוי בגין השנים האבודות. כן עתרו המבקשים להשית על המשיבה פיצויים עונשיים, באשר אין זה מקרה ראשון של התחשמלות למוות בעקבות טיפוס על עמוד חשמל. 

המבקשים שלחו למשיבה שאלון ודרישה לגילוי מסמכים. אלו נענו על ידי המשיבה, אך לא לשביעות רצונם של המבקשים ועל כן הוגשה הבקשה דכאן. 

3.       אקדים ואזכיר מושכלות יסוד: הרלוונטיות נחתמת על ידי כתבי הטענות, ומקום בו בעל דין מעלה טענה, לא יוכל לאחר מכן לטעון להעדר רלוונטיות. ה"דייג" אינו מעשה פסול כשלעצמו אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטיה היא לקולא - רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 ; רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ. דן רנט א-קאר בע"מ, דינים סג 338; רע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, דינים סב 93. מנגד, יש להישמר מהכבדת יתר על בעל הדין - ע"א 267/81 מזרחי נ' מלון קיזנו אילת, פ"ד לח(1) 589.

לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה בעל דין אינו חייב לייצר או להפיק מסמכים עבור הצד שכנגד, אלא אם ניתן לעשות כך בהשקעה מעטה - רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ. זאב איזנברג (טרם פורסם, ניתן ביום 1.11.2005). 

הדברים בפסיקה דלעיל נאמרו לענין גילוי מסמכים אך כוחם יפה גם בסוגיית השאלונים. למטרת השאלון והיקפו, ראה פסק הדין המנחה, שטרם נס ליחו - ע"א 41/49 ויקטור כיאט נ. לוסי כיאט פ"ד ג' 11. ככלל, ניתן להציג במסגרת השאלון כל שאלה שניתן להציג במסגרת חקירה נגדית, למעט שאלות הנוגעות למהימנות העד, שאלות שמטרתן לגלות אילו עדים בדעת הצד השני לזמן למשפט, או שאלות שתכליתן לגלות את ראיות הצד שנשאל.

על רקע הלכות אלו, אבחן הבקשה לגופא.

4.       התשובות לשאלון

          שאלה 5: מתי נוסדה חברת החשמל? איני רואה מקום לשאלה. ככל שהמבקש סבור כי יש לכך רלוונטיות, ייכבד ויעיין באנציקלופדיות ובאתרי אינטרנט, לרבות בערך אודות פנחס רוטנברג, חייו ופועלו של האיש.

          שאלה 7: ניתנה תשובה (עמ' 2 לתצהיר הנוסף שצורף לבקשה. מאחר שהעמוד הראשון נשמט, אני מניח כי המדובר בתצהירה של ד"ר משה, כפי שעולה מתגובת המשיבה).

שאלה 8: מאיזו שנה קיימת המחלקה האחראית על התקנת עמודי החשמל ברחבי הארץ ולבטיחותם? השאלה אינה רלוונטית.

שאלה 9: ניתנה תשובה מספקת. 

שאלה 10:  נא לפרט מס' העובדים במחלקה כאמור ובכל מחוז. לא רלוונטי.

שאלה 11: ניתנה תשובה מספקת.

שאלה 12: מתי הוקמו עמודי החשמל כדוגמת העמוד נשוא כתב התביעה? ראה תשובה לשאלה 11.

שאלה 14: בדיקות בטיחות תקופתיות. השאלה רלוונטית, אך ניתנה תשובה מספקת.

שאלות 15-16: המשיבה הצהירה שאין ברשותה אסמכתאות לבדיקות בטיחות של עמוד החשמל לפני האירוע, אך התשובה לא הפיסה דעתם של המבקשים.

ככלל, רשאי בעל דין לדרוש חקירת מצהיר על שאלון לפי תקנה 110, אך בענייננו אין מדובר בשאלה אלא בדרישה לגילוי מסמכים, והלכה היא, שאין אחרי תצהיר גילוי מסמכים ולא כלום ואין להתיר חקירה על גילוי מסמכים - רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ. זאב איזנברג (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.2005). אם סבור המבקש כי המשיבה מעלימה מסמכים, או שיש ברשותה מסמך ספיציפי ייכבד ויגיש בקשה הנתמכת בתצהיר לגילוי מסמך ספציפי - רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. פלץ (לא פורסם, ניתן ביום 14.8.2005). המבקש אף רשאי לעתור לגילוי ולעיון בסוגי מסמכים, אם  הוא סבור כי יש כאלו ברשות המשיבה, ומסמכים אלו עשויים לסייע לו בתביעתו - רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ. בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193.