מבוא וטענות הצדדים
1. לפניי בקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 (להלן: "הבנק") לממש את המשכנתא שלו על דירה ברח' אור לציון 17 בנתיבות, גוש 39626 חלקה 1 תת-חלקה 9 (להלן: "הנכס בנתיבות").
2. המבקשת טוענת כי בשים לב לקיומה בידי הבנק של בטוחה נוספת, בדמות משכון על דירה אחרת של המשיבים 2-3 (להלן: "החייבים") במודיעין (להלן: "הנכס במודיעין") - תיגרם תועלת גדולה למבקשת, שאינה כרוכה בכל נזק למשיבים, אם יפצל הבנק את "מכתב הכוונות" שלו ביחס לחובם של החייבים כלפיו ל-2 הנכסים, ויאפשר למבקשת לממש את רכישת הנכס בנתיבות, כך שהמבקשת תשלם לבנק את יתרת מחיר הנכס, והבנק ייפרע את יתרת חובו מן הנכס במודיעין. משכך, שומה על הבנק להסכים לכך; מדין "תעדוף בטוחות" ומחובת תום-הלב.
3. הבנק מתנגד למבוקש, ומצביע על הנזק שייגרם לו אם יעוכב מימושו של הנכס בנתיבות, אשר דווקא ערכו - להבדיל מערכו של הנכס במודיעין - מאפשר לבנק להיפרע את מלוא יתרת החוב. פיצול יגרור הכפלת עלויות המימוש ופגיעה שלא כדין בחייבים; שכלפיהם - ולא כלפי המבקשת - מחויב הבנק להיפרעות יעילה תוך הקטנת הנזק.
4. החייבים מתנגדים גם הם למבוקש, וטוענים כי למבקשת אין כל זכות כלפי הנכס האחר שלהם במודיעין, וכי הימנעותה של המבקשת מתשלום יתרת מחיר הרכישה, וניסיונה לעכב את המימוש של הנכס בנתיבות, גרמו לתפיחת חובם של החייבים לבנק.
5. המשיבים 4-5 (להלן: "מדמון"), גם הם נושים מובטחים של החייבים ובעלי משכון על הנכס במודיעין, מסכימים למבוקש, כדי לאפשר הסרה מהירה של המשכון על הנכס שרכשו במודיעין, דבר שיאפשר להם לממש את זכויותיהם בנכס במודיעין בטרם ייגרמו להם נזקים שונים.
6. המשיב 6 (להלן: "נדל"), נושה נוסף של החייבים ובעל משכון על 2 הנכסים הנדונים, מתנגד למבוקש, משום שהמהלך אותו יזמה המבקשת צפוי להקטין את היתרה הצפויה לעמוד לזכותו מבטוחותיו לאחר שהבנק, בעל המשכנתא הראשונה, יממש את זכויותיו ביחס לנכסים אלה.
7. בשל הצורך והחובה לחסוך זמן שיפוטי, דנתי רק באלו מבין הטענות והראיות שאותן ראיתי כנחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.
דיון והכרעה
8. לא מצאתי ממש בטענה לחוסר סמכות עניינית. המבקשת היא בעלת הערת אזהרה בנכס בנתיבות, והיא מעוררת לגבי נכס זה שאלה של תחרות זכויות במקרקעין, שאינן בגדר שימוש וחזקה בנכס האמור. לפיכך הסמכות לדון במחלוקת זו נתונה לבית משפט זה.
9. הבנק הוא נושה מובטח של החייבים. המבקשת היא נושה רגילה של החייבים, אשר העבירה לחייבים ערך, בצורת מחילת חוב ובמזומן, בלא לקבל מן החייבים כל בטוחה, ביודעה שהבנק הוא נושה מובטח, שאינו מסכים לכל הסדר זולת פירעון מלוא חובם של החייבים לפי מכתב הכוונות לחשבון המשכנתא. בהליך זה, המבקשת מבקשת סעד נגד הבנק, לעיכוב הליך ההוצאה-לפועל שבו נקט הבנק למימוש המשכנתא הראשונה שלו על הנכס בנתיבות. אין מדובר בהליך נגד החייבים בקשר עם הפרת החוזה הנטענת על ידי המבקשת כלפיהם. אפילו למבקשת עדיפות על החייבים ביחסים ביניהם - אין למבקשת ציפייה סבירה מן הבנק להעדיף את האינטרס של המבקשת על העדפתם המוצהרת של לקוחותיו, החייבים, כי הבנק ייפרע מן הנכס בנתיבות דווקא.
10. לפיכך, עדיפה זכותו של הבנק לממש את המשכנתא הראשונה שלו; אלא אם כן תראה המבקשת כי הסעד המבוקש יגשים ציפייה סבירה שלה, מבלי לגרום כל נזק לבנק ולבעלי-זכויות אחרים; שאז על הבנק להסכים לכך מכוח חובתו לנהוג בתום לב.
11. חובת תום-הלב לא נועדה לרוקן מתוכן את דיני הקניין. היא נועדה למנוע מאדם להיות "נבל ברשות התורה". שיקולי מדיניות מצדדים ב'יעילות פרטו'; קרי: מצב שבו "זה נהנה וזה לא חסר". אין הם מצדדים בשיפור מצבו של נושה בלתי מובטח על חשבונם של נושים מובטחים.
12. הבנק הסביר כי התנגדותו למבוקש אינה גחמתית. היא נובעת מרצון לגיטימי לממש את בטוחתו ולהיפרע את חובו במהירות וביעילות. הבנק הצהיר כי יהיה נכון לחדול מהליכי מימוש הנכס בנתיבות כנגד תשלום יתרת החוב לפי מכתב הכוונות; אולם לא יהיה נכון לפיתרון שהוצע על ידי המבקשת ומדמון בדיון ביום 23.11.11; שאין בו לא פירעון מהיר ולא פירעון וודאי.
13. בנוסף לבנק, גם נדל התנגד למבוקש, והסביר כי אם תתקבל בקשת המבקשת - הנכס בנתיבות יימסר למבקשת, הבנק ייפרע את חובם של החייבים מן הנכס במודיעין, ונשייתו-שלו מן החייבים תיפגע, תוך ריקון בטוחותיו.
14. בענייננו אין מדובר בזכות למדור; אלא בענייני הלוואות, פירעונות ובטוחות. המצהיר מטעם המבקשת הצהיר כי אין למבקשת עניין ספציפי בנכס בנתיבות, זולת בערכו כבטוחה להחזר ההלוואות שנתנה לחייבים.
15. בנסיבות אלו, אין למבקשת ציפייה סבירה "להידחף" בין נושה מובטח אחד לנושה מובטח אחר, ולנסות "לעקוף" אותם ולנגוס מן הנכסים המשועבדים לטובתם, חרף התנגדותם המנומקת והסבירה. ציפייתה הסבירה היחידה היא כי יאופשר לה לפרוע במקום החייבים את המשכנתא ולהיכנס בנעלי הבנק לנכס בנתיבות. כאמור, הבנק מסכים לכך. הנושים האחרים אינם יכולים לעכב. אולם אין בהסדר שהציעה המבקשת, כמפורט בפרוטוקול מיום 23.11.11, משום הבטחה לפירעון מיידי של החוב לבנק ; ואף לא משום הבטחה לפירעון החוב לבנק בכלל. לכך אין הבנק מחויב להסכים; מה גם שגם הנושה המובטח האחר, נדל, מתנגד לכך.
16. יוזכר כי כבר נקבע פינוי של החייבים מן הנכס בנתיבות לימים הקרובים, וביטולו יגרום לבנק הוצאות יתירות.
17. לאור המקובץ, מאזן הנוחות נוטה לשלילת הסעד הזמני המבוקש.