החלטה בתיק שונות 1736/06

בפני בקשת המפקד הצבאי באיו"ש לאשר את מעצרו המנהלי של העצור (המשיב), בהתאם לצו מעצר שהוצא ביום 29.3.06, מיום 6.4.06 ועד יום 5.7.06, וזאת בהתאם לצו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1226), התשמ"ח- 1988.

הסנגור סבר כי אין מקום למעצרו של העצור כלל, וכי הרקע למעצר הוא בחירתו של העצור למועצה המחוקקת (בית הנבחרים) של הרשות הפלסטינית בבחירות חודש ינואר 2006.

הסנגור הוסיף וטען בהרחבה ובפירוט, וניתן לומר, במובן החיובי, שעשה את כל שניתן לעשות לטובת מרשו.

 הסנגור הטעים, כי מרשו איננו עוסק בפעילות טרוריסטית בעצמו, והוא משמש מנהיג לאחרים ויתכן שאף קרא לאחרים להצביע עבורו, אך גם אם כך היה וגם אם העצור מזוהה עם תנועת החמא"ס ומטעמה נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית, אין בכך רבותא, שכן אין בכך כדי להצביע על מסוכנות פרטנית (ספציפית) של העצור, שהיא ורק היא יכולה להקים עילה למעצר מנהלי (מעניין לציין, כי בדיון מעצר מנהלי קודם בעניינו של העצור, טען העצור כי הוא מתמודד בבחירות מטעם רשימה עצמאית משפחתית, עניין שנסתר מיניה וביה בחומר החסוי בעניינו, הן זה שעמד אז בפני בית המשפט והן זה העומד בפני כיום - ראו הפרוטוקול והחלטתו של כבוד השופט רס"ן ר' עצמון מיום 16.1.06 בתיק מ"מ 1027/06).

הסנגור הוסיף והצביע על פעילותו של העצור בתחום הספורט, שלגישתו איננו יכול להוות עילה למעצרו, ואף ציין כי לולא מעצרו היה העצור מועמד מוביל לכהונת שר הספורט בממשלת רשות הפלסטינית שהורכבה לאחרונה, אפשרות שאבדה לעצור עקב מעצרו.

העצור עצמו הוסיף דברים והצביע על מצבו המשפחתי והאישי, ועל כך שהוא מתגורר בחברון באזור H2, אליו יש לכוחות הביטחון גישה קלה בכל עת, ומכאן שאין הוא יכול לסכן את בטחון האזור. העצור טען, כי הוא מבקש לקדם את ההבנה בין העמים באמצעות הספורט, וכי מאחר והמועצה המחוקקת הפלסטינית איננה גוף שהוכרז כפועל מחוץ לחוק, הרי שלא ניתן ליחס לחברותו בה כל משמעות שלילית מבחינה ביטחונית.

התובע טען כי טעמי בטחון המבוססים על מידע מודיעיני מחייבים את מעצרו של העצור לתקופה שנקבעה, בהיותו פעיל בארגון הטרור "חמאס", ובקש כי בית המשפט יסטה מדיני הראיות הרגילים ויעיין בחומר המודיעיני המסווג במעמד צד אחד. 

נעתרתי לבקשת התובע, ועיינתי בחומר החסוי עיין היטב החומר החסוי שהוצג לי. השתכנעתי, כי לא ניתן לגלות מתוך חומר זה דבר מעבר לדברים שגולו עד כה לעצור ולבא כוחו (דהינו כי הרקע למעצר הוא פעילותו במסגרת או תחת כנפיו של ארגון הטרור "חמאס"), וכי העניין הביטחוני המונע את גילוי החומר עדיף על ענינו המוצדק של העצור בגילויו.

החומר הביטחוני, שהוא מגוון, שכנעוני כי אכן אין מנוס ממעצרו המנהלי של העצור, וכי קיים חשש הקרוב לודאי לפגיעה ממשית בביטחון האזור אם ישוחרר העצור מן המעצר.

באשר לטענות בדבר השפעת הבחירות ברשות הפלסטינית על מעצרו של העצור, לא מצאתי בחומר החסוי הד לדברים אלה, מעבר להערכות כלליות בדבר כוונות להגברת פעילותו של ארגון הטרור "חמאס" על רקע דברים אלה, ואכן, דבר בחירתו של העצור למועצה המחוקקת הפלסטינית אכן עמד לנגד עיני רשויות הביטחון כאשר המליצו בפני המפקד הצבאי על מעצרו המנהלי של העצור, ועל כן חזקה שגם שיקול זה היה בין שיקוליו של המפקד הצבאי כאשר הוציא את צו המעצר; מכל מקום, מעצרו של העצור איננו מתבסס על הערכות אלא על מידע פרטני, מוצלב ומפורט המתייחס אליו ואל פעילותו, ועל כן אני דוחה את טענות הסנגוריה בעניין זה.

סוגית מעמדו של העצור כמועמד לכהונה ברשות המחוקקת הפלסטינית (וכיום כחבר הרשות המחוקקת) כבר הועלתה בדיון מעצר מנהלי קודם בעניינו של העצור (מ"מ 1027/06 דלעיל) ונדחתה על ידי כבוד השופט רס"ן ר' עצמון בהחלטה מנומקת מיום 16.1.06,  אשר נימוקיה, בכל הכבוד, מקובלים עלי.