החלטה בתיק קפ 1002/04

 1         כנגד הנאשמת הוגשה קובלנה פלילית פרטית המייחסת לה ביצוע עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, (להלן: "החוק") ביחד עם סעיפים 1,2,ו-3.

 2         בכתב הקובלנה נטען כי המאשימים, תושבי הישוב עומר, שותפים בכירים בשותפות הרשומה "לוצאטו את לוצאטו-עורכי פטנטים", הנמנית עם המשרדים המובילים בארץ בתחום עריכת פטנטים. עוד נטען כי המאשימה 1 נבחרה בבחירות האחרונות שהתקיימו במועצה המקומית בעומר בשנת 2003 כחברת מועצה מטעם רשימת "עומר בתנופה".

       נטען כי הנאשמת, ראש סיעת "שלום" (להלן: "הסיעה"), שהתמודדה גם היא בבחירות, משמשת כבאת כח הסיעה ונבחרה לכהונת חברת מועצה בעומר מטעם הסיעה, כאשר פעילות הנאשמת וסיעתה נמשכת גם לאחר שמערכת הבחירות הסתיימה, והנאשמת היא "הרוח החיה" בפעילות הסיעה במועצה ומחוצה לה.

נטען כי, בסמוך לפני הבחירות הגישו המאשימים לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעומר בקשה לקבל היתר בנייה לבית מגורים שברצונם לבנות. הבקשה לא אושרה בוועדת המשנה, אך הוועדה במליאתה בישיבה מספר 224 מיום 07/09/2003, נעתרה לבקשה והמאשימים קיבלו היתר בנייה כדין, ומאז הם בונים את ביתם על פי ההיתר.

     נטען כי, הנאשמת וסיעתה ניצלו את העובדה שהענקת היתר הבנייה למאשימים היתה כרוכה באישור סטייה שאינה ניכרת בגובה המבנה, לצרכי קידום האינטרסים הפוליטיים שלה ושל סיעתה ופתחו במסע של השמצות, הוצאת דיבה ולשון הרע כנגד המאשימים.

נטען עוד, כי דבר הגשת הבקשה פורסם כנדרש בחוק התכנון והבנייה, אך לא נתקבלו בתקופה הקבועה בחוק כל התנגדויות לבקשה. כמו כן, בקשות דומות לסטייה בגובה מבנה כבר אושרו בעבר לתושבים אחרים בישוב.

נטען כי, במסגרת מסע הבחירות שניהלו הסיעה והנאשמת, הפיצה הסיעה בין תושבי עומר מנשרים המציגים את בקשת המאשימים להיתר הבנייה ואת החלטת המליאה בעניינם כמעשה של שחיתות ומתן טובות הנאה לאנשי ציבור, כאשר ברור כי הדברים המיוחסים למאשימים ובמיוחד למאשימה 1, ואילו את עצמה הציגה הנאשמת כמי שנלחמת ביחד עם הסיעה כנגד מעשי השחיתות והשוחד, שהוגדרו על ידה כ-"שערורייה".

עוד נטען כי, הנאשמת חתומה אישית על הפרסומים, המייחסים למאשימים ובמיוחד למאשימה 1, המכהנת כחברת מועצה, מעורבות במעשי שחיתות הגובלים בפלילים. הפרסומים מייחסים למאשימים גם מעשה של "חריגת בנייה" המהווה לכאורה עבירה פלילית. אולם המאשימים לא החלו כלל בבניה ולכן לא יכלו לבצע שום חריגת בנייה וכל שהיה בידם לעשות הוא להגיש בקשה להקלה במסגרת מימוש זכויותיהם לפי חוק התכנון והבניה.

נטען כי, דברי הדיבה הם בגדר דברי בלע ורשע שאין בהם ולו שמץ של אמת.

נטען כי, פרסומה של הדיבה נעשה בכוונה לפגוע ולהשפיל את המאשימים בעיני הבריות, לעשותם מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לפגוע במעמדם החברתי בחברה ולפגוע בהם ובמשרותיהם, אם משרות ציבוריות ואם משרות אחרות, בעסקם, משלח ידם ובמקצועם, ואין בהם כל אמת.

נטען עוד, כי מכלול הנסיבות מצביע בבירור, כי מניעי הנאשמת במעשים אלו, אינם בתחום התכנון והבנייה והמינהל התקין, אלא בתחום הפוליטיקה הפנימית, שבאה לידי ביטוי מוגבר, לקראת הבחירות שהתקיימו באותה העת,  נטען אף, כי הנאשמת רצתה לנצל את העניין הפרטי של המאשימים לצורך ניגוח פוליטי של יריביה בבחירות וכי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע במאשימים.

נטען כי, כתוצאה ממעשי הנאשמת, נגרמו למאשימים נזקים חמורים לשמם הטוב תוך הכתמתם בהאשמה או בחשד שהם נגועים בשחיתות. הפצת דברי הדיבה הנ"ל על ידי הנאשמת, עלולה להפוך את המאשימים למושא לעג וקלס בקרב מכריהם ולגרום לנזקים חמורים ומתמשכים לשמם הטוב, ולעוגמת נפש מרובה.

נטען כי, הנאשמת לא הסתפקה בפרסומי הדיבה הללו ובתאריך 07/10/03 הגישה ביחד עם פעיל אחר בסיעתה, לועדת הערר המחוזית ערר על החלטת המליאה. ערר זה נמחק בהסכמת העוררים, לאחר שועדת הערר הבהירה להם באופן חד-משמעי כי הערר הוגש שלא כדין.

עוד נטען כי, עקב הנזקים שהנאשמת והעורר הנוסף גרמו למאשימים. הגישו נגדם המאשימים כתב תביעה אזרחי המתברר בימים אלו. אף תביעה זו לא ריסנה את הנאשמת מהמשך פרסום לשון הרע על המאשימים והיא הגבירה את מלחמתה האישית ביתר שאת תוך שהיא עשתה שימוש לרעה בסיעה לצורך הסתתרות מאחורי המסך של "סיעה", ולצורך הצגת הדברים במסווה של פרסום לגיטימי במסגרת הפעילות של הסיעה.

נטען כי, הנאשמת ממשיכה לפרסם לשון הרע על המאשימים הן בדרך של חזרה או "שכפול" של לשון הרע שכבר פורסם נגדם והן על ידי פרסום דברים חדשים.

נטען כי, הנאשמת בכסות של סיעתה, הקימה עקב התביעה שהוגשה נגדה אתר אינטרנט "אומר בעומר" וכן יזמה הנאשמת הקמת קרן בשם "קרן להגנה משפטית עומר", שתכליתה לגייס כספים מהציבור לצורך מימון מלחמתה במאשימים.

נטען כי, הנאשמת המשיכה להוציא את דיבתם של המאשימים גם בדרכי פרסום נוספות. הפרסומים באתר הכילו דברי לשון הרע כנגד המאשימים שעקרם ניצול כוחם הכלכלי ומעמדם של המאשימים כדי להטיל אימה ופחד על הנאשמת וזאת על ידי הגשת תביעות משפטיות נגדם, כאשר שמה ומספר טלפון של הנאשמת מופיע באתר.

נטען עוד, שבסוף חודש מאי או בתחילת חודש יוני 2004, פרסמה הנאשמת, תחת אדרתה של הסיעה, כרוז שהופץ בקרב תושבי השכונה שכותרתו "כרוניקה של תביעות משפטיות". בכרוז זה מדווחת הנאשמת על קיומם של הליכים משפטיים שבין המאשימים לבינה ובין המאשימים לאחרים, תוך הצגת המאשימים כמי "שכל מטרתם הטלת אימה" וכמי שמנסים לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי בעומר, ולמנוע כל ביקורת על הנאשמת 1 המכהנת כחברת מועצה. הנאשמת אף כללה פרסומים על הליכים משפטיים, שאין להם כל נגיעה לענייני הסיעה או לחופש הביטוי, שהנאשמת מתיימרת לשאת על דגלה, וכל תכליתם להציג את המאשימים כאנשי ריב ומדון הנוהגים להגיש תביעות סרק כנגד יריביהם במטרה להלך אימים.

נטען כי מכל האמור לעיל עולה כי הנאשמת במסווה של פעילות ציבורית שמטרתה להגן לכאורה על ערכי שלטון החוק וחופש הביטוי, תוך התיימרות לפרסם דיווח אובייקטיבי ומאוזן על הליכים משפטיים המתקיימים בנושאי מחלוקת בינה לבין המאשימים, חרגה באופן בוטה מחובת הדיווח הנכון וההוגן ועשתה שימוש שלא לצורך באמצעים ובאפקטים שיש בהם כדי לפגוע באופן חמור בשמם הטוב של המאשימים, תוך הצגת ציטוטים מגמתיים בפרסומים מתוך מטרה להוליך שולל את הקוראים למסקנה שלתביעות המאשימים אין כל שחר, וכי תכליתן היא רק להתנכל לנאשמת ולפגוע בחופש הביטוי שלהם וזאת בשעה שהליכים משפטיים תלויים ועומדים ללא הכרעה.