החלטה בתיק קפ 1002/04

1.       כנגד הנאשמת הוגש כתב קובלנה המייחס לה עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965, (להלן: "החוק") ביחד עם סעיפים 1, 2, ו-3.

2.       בכתב הקובלנה נטען כי המאשימים, תושבי הישוב עומר, שותפים בכירים במשרד "לוצאטו את לוצאטו- עורכי פטנטים" הנמנה עם המשרדים המובילים בארץ בתחום. עוד נטען כי הנאשמת 1, נבחרה בשנת 2003 לכהן כחברת מועצה מטעם רשימת "עומר בתנופה".

נטען כי הנאשמת, ראש תנועת "שלום" (להלן: "הסיעה"), שהתמודדה גם היא בבחירות, משמשת כבאת כוח הסיעה ונבחרה לכהן כחברת מועצה מטעמה, כאשר פעילות הנאשמת וסיעתה נמשכת גם לאחר שמערכת הבחירות הסתיימה, והנאשמת היא "הרוח החיה" בפעילות הסיעה במועצה ומחוצה לה.

נטען כי בסמוך לפני הבחירות הגישו המאשימים לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעומר, בקשה לקבלת היתר בניה לבית מגורים שברצונם לבנות, כאשר וועדת המשנה  דוחה את בקשתם, אך בישיבת מליאה מס' 224 של הוועדה מיום 7/9/03, קיבלו המאשימים היתר בניה כדין ובונים את ביתם על פי היתר זה.

נטען כי הנאשמת וסיעתה ניצלו את העובדה שהענקת אישור הבנייה היה כרוך באישור סטייה שאינה ניכרת בגובה המבנה, לקידום אינטרסים פוליטיים ופתחו במסע של השמצות, הוצאת דיבה ולשון הרע כנגד המאשימים.

נטען כי דבר הגשת הבקשה פורסם כנדרש בחוק, אך במהלך כל התקופה הקבועה בחוק, לא נתקבלו כל התנגדויות לבקשה, כמו כן, בקשות דומות לסטייה בגובה מבנה, כבר אושרו בעבר לתושבים אחרים בישוב.

נטען כי במסגרת מסע הבחירות שניהלו הנאשמת וסיעתה, הפיצה הסיעה בין תושבי השכונה, מנשרים המציגים את בקשת המאשימים להיתר בניה ואת החלטת המליאה בעניינם כמעשה של שחיתות ומתן טובות הנאה לאנשי ציבור, כאשר ברור כי הדברים מיוחסים למאשימים, במיוחד למאשימה 1, ואילו את עצמה הציגה הנאשמת כמי שנלחמת ביחד עם הסיעה כנגד מעשי השחיתות והשוחד, שהוגדרו על ידה כ-"שערורייה".

נטען כי הנאשמת חתומה אישית על הפרסומים, המייחסים למאשימים ובמיוחד למאשימה 1, המכהנת כחברת מועצה, מעורבות במעשי שחיתות הגובלות בפלילים, כמו כן הפרסומים מייחסים לנאשמים מעשה של חריגת בנייה, המהווה לכאורה עבירה פלילית, אך אין הדבר כך שכן המאשימים לא החלו כלל בבניה, וממילא לא יכלו לבצע שום חריגת בנייה. כל שעשו המאשימים היה להגיש, כדין, בקשה להקלה במסגרת מימוש זכויותיהם לפי חוק התכנון והבניה.

נטען כי דברי הבלע הם בגדר דברי בלע ורשע, ואין בהם ולו שמץ של אמת.

נטען כי פרסומה של הדיבה, נעשה בכוונה לפגוע ולהשפיל את המאשימים בעיני הבריות ולעשותם מטרה לשנאה, לבוז וללעג ואף לפגוע במעמדם החברתי ובמשרותיהם, ואין בהם כל אמת.

נטען כי מכלול הנסיבות מצביע בבירור כי מניעי הנאשמת במעשים אלו, אינם בתחום התכנון והבנייה ומנהל התקין, אלא בתחום הפוליטיקה הפנימית, שבאה לידי ביטוי מוגבר, לקראת הבחירות שהתקיימו באותה העת, כמו כן נטען כי הנאשמת רצתה לנצל את העניין הפרטי של המאשימים לצורך ניגוח פוליטי של יריביה בבחירות וכי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע במאשימים.

נטען כי כתוצאה ממעשי הנאשמת נגרמו למאשימים נזקים חמורים לשמם הטוב, תוך הכתמתם באשמה או בחשד שהם נגועים בשחיתות. הפצת הדיבה הנ"ל על ידי הנאשמת עלולה להפוך את המאשימים למושא לעג וקלס בקרב מכריהם ולגרום לנזקים חמורים ומתמשכים לשמם הטוב, ולעוגמת נפש רבה שכן מעת שהפצה דיבה זו נגד המאשימים, היא תתגלגל ככדור שלג שקשה לעצרו.

נטען כי הנאשמת לא הסתפקה בפרסומים הנ"ל וביום 7/10/03 הגישה ביחד עם פעיל אחר בסיעתה, ערר לועדת הערר המחוזית, על החלטת המליאה. הערר הוגש שלא כדין ושלא בתום לב, וזאת משום שהעוררים לא היו זכאים על פי דין להגישו, ומשום שהערר הוגש לאחר המועד האחרון הקבוע להגשתו, ערר זה נמחק בהסכמת העוררים, לאחר שועדת הערר הבהירה להם באופן חד משמעי כי גם לדעתה הוגש הערר שלא כדין.

נטען כי בעקבות הנזקים שהנאשמת, ביחד עם העורר הנוסף, גרמו למאשימים בדברים האמורים, הגישו נגדם המאשימים כתב תביעה אזרחי בת.א 6809/03 המתברר בימים אלו, אך גם בכך לא היה כדי לרסן את הנאשמת מהמשך פרסום לשון הרע על המאשימים, והיא הגבירה את מלחמתה האישית ביתר שאת תוך שהיא עשתה שימוש לרעה בסיעה לצורך הסתתרות מאחורי המסך של "סיעה", ולצורך הצגת הדברים במסווה של פרסום לגיטימי במסגרת הפעילות של הסיעה.

נטען כי הנאשמת ממשיכה לפרסם לשון הרע על המאשימים הן בדרך של חזרה או "שכפול" של לשון הרע שכבר פורסם נגדם והן ע"י פרסום דברים חדשים.

נטען כי הנאשמת, תחת כסות הסיעה ובעקבות הגשת התביעה האזרחית, הקימה אתר באינטרנט הנקרא "אומר בעומר", במו כן יזמה הנאשמת הקמת קרן בשם "קרן להגנה משפטית עומר" שתכליתה לגייס כספים מהציבור לצורך מימון מלחמתה במאשימים.

נטען כי הנאשמת לא הסתפקה בהקמת האתר והקרן, והיא ממשיכה להוציא את דיבתם של המאשימים גם בדרכי פרסום נוספות.

נטען כי הפרסומים באתר מכילים דברי לשון הרע כנגד המאשימים שעקרם ניצול כוחם הכלכלי ומעמדם של המאשימים כדי להטיל אימה ופחד על הנאשמת וזאת ע"י הגשת תביעות משפטיות נגדם, כאשר שמה ומספר הטלפון של הנאשמת מופיע באתר.

נטען כי בסוף חודש מאי או תחילת חודש יוני 04 פרסמה הנאשמת, תחת אדרתה של הסיעה, כרוז שהופץ בקרב תושבי השכונה שכותרתו "כרוניקה של תביעות משפטיות". בכרוז זה מדווחת הנאשמת על קיומם של הליכים משפטיים שבין המאשימים לבינה, ובין המאשימים לאחרים, תוך הצגת המאשימים כמי ש "כל מטרתם הטלת אימה" וכמי שמנסים לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי בעומר, ולמנוע כל ביקורת על הנאשמת 1 המכהנת כחברת מועצה.