החלטה בתיק פשר 996/04

בפני בקשת נושה, הגב' קטי לוי, להכריז על המשיב, ישראל שור, פושט רגל, לפי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "המבקשת", "המשיב" ו"הפקודה", בהתאמה). בנוסף עתרה המבקשת לבטל את העברת זכויותיו של המשיב בדירת המגורים שלו הידועה כגוש 30023, חלקה 20 תת חלקה 3 (להלן: "הדירה") לבתו.

להלן העובדות הצריכות לעניין:

1.         המבקשת הגישה ללשכת ההוצל"פ בת"א המחאה חתומה על-ידי המשיב על סך 217,405 ש"ח, שזמן פרעונה 2.5.03.

            משלא הגיש המשיב התנגדות לבקשה לביצוע, ואף לא פרע את החוב או חלקו, ניתן, לבקשתה, ביום 15.7.03, צו עיקול על הדירה.

2.         משניתן צו העיקול, הגיש המשיב, ביום 16.2.04, בקשה לביטולו, בטענה כי הזכויות בדירה הועברו כבר ביום 18.6.03 לבתו, מה גם שטרם ההעברה מחצית הזכויות בדירה היתה שייכת לאשתו, שאינה בעלת חוב בתיק.

3.         בבקשה דנן, שעניינה הכרזה על המשיב פש"ר, נטען כי העברת הזכויות בדירה מהמשיב לבתו עולה כדי הברחת נכסים בכוונה להתחמק מנושי המשיב, ומהווה מעשה פשיטת רגל, כהגדרתו בסעיף 5 לפקודה.

            בתגובה שהוגשה מטעם המשיב לבקשה נטען כי ההמחאה נשוא ההליך ניתנה על-ידי המשיב לבנו (להלן: " הבן"), כהמחאה פתוחה (ללא ציון תאריך, מוטב או סכום) לאחר שהאחרון נקלע לקשיים כלכליים, וביקש עזרה מהוריו על מנת שמשרד עורכי הדין שניהל לא ייסגר. כנטען, הבן סיפר למשיב כי ההמחאה תשמש לתשלום שכר הדירה של המשרד וכן הוצאות קטנות, אולם בפועל השתמש בהמחאה כערבון להלוואה חוץ בנקאית שלקח מהמבקשת או מי מטעמה, וכאשר ההמחאה הוגשה לפרעון לא היה בידי המשיב לפורעה, לאחר שהשתמש בכל כספו כדי לעזור לבן. עוד טען המשיב, כי הוא עורך דין בן 84, איש ישר והגון, שבשל נסיבות שאינן קשורות  בו נקלע לחובות כבדים, כאשר אשתו חולת סרטן ולבתו מאה אחוזי נכות.

עוד טען המשיב כי דין הבקשה להידחות בגין פגמים שנפלו בהגשתה, וכן לגופו של עניין:

כנטען, הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ולא קדם לה משלוח התראת פשיטת רגל, כנדרש.

עוד נטען, כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, שכן מעשה פשיטת הרגל, לשיטת המבקשת, ארע ביום 18.6.03, כאשר הבקשה דנן הוגשה ביום 30.6.04, ולכל המאוחר יכלה המשיבה לדעת עליו ביום 15.7.03, עת שהגישה את הבקשה לעיקול הדירה. משכך, אין היא עונה על דרישת סעיף 7(3) לפקודה, לפיו תנאי להגשת בקשה להכרזה על חייב פושט רגל הוא כי מעשה פשיטת הרגל נעשה בשלושת החודשים שקדמו לבקשה. 

כמו כן נטען, כי המשיבה לא ציינה את העובדה כי ההמחאה ניתנה כעירבון עבור הלוואה חוץ בנקאית, וכן נמנעה מלצרף את הסכם ההלוואה, כנדרש על פי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, ומשכך דין החיוב להתבטל.

זאת ועוד, כנטען, המבקשת אינה תמת לב ואינה אוחזת כשורה, מאחר ונערכו שינויים בהמחאה שלא כדין ולא על ידי המשיב, באופן של הגבלת סחירותה.

באשר לנסיבות העברת הדירה לבתו טען המשיב, כי מועד ההעברה לא הושפע מהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, שכן ברצונו היה להעביר את הבעלות בדירה לבתו זמן רב קודם לכן, הן על מנת לשמור על קורת הגג היחידה שנותרה ולאפשר לבת הנכה קיום בכבוד, והן מחשש שמא אף הדירה תשמש לכיסוי חובות הבן. ראיה לטענתו מוצא המשיב בצוואה שערך עוד בשנת 2002, בה ציווה את דירת המגורים לבתו.

עוד כנטען, אין בהליך פשיטת הרגל המבוקש כדי להועיל למבקשת, וכל מטרתו הינה קנטרנית, מאחר וממכירת הדירה, שמחציתה בלבד הייתה שייכת למשיב, יש לממן דיור חלוף למשיב ומשפחתו, כאשר יתרת הסכום תחולק בין נושיו הרבים של המשיב. מה גם, שאם ברצון המבקשת לתקוף את הענקת הדירה, עליה להגיש בקשה לפסק דין הצהרתי בדבר ביטול ההענקה, כפי שעשו נושים אחרים.

4.         לתשובת המבקשת צורף תצהיר שנחתם על-ידי בן זוגה, ניר לוי (להלן: "לוי"), שאף נחקר על תצהירו בדיון שנערך ביום 7.11.06. כן נטען, בתשובה ובסיכומי המבקשת, כי כל טענות המשיב בדבר הפגמים שנפלו בשטר אין מקומם בהליך דנן, אלא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שם, כזכור, לא טען המשיב מאומה כנגד טהירותו של השטר או נסיבות מסירתו. בנוסף טענה המבקשת כי נסיבות העברת הדירה וסמיכות הזמנים בין הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד המשיב ובין מועד העברת הדירה מלמדות על כוונת המרמה שהייתה בבסיסה של ההעברה.

לענין טענות המשיב בדבר איחור בהגשת הבקשה והעדר המצאת התראת פשיטת רגל טענה המבקשת כי רק ביום 18.2.04 נודע לה על העברת הדירה לבתו של המשיב, כאשר כבר ביום 11.5.04 נשלח למשיב מכתב בו התרתה בו על כוונתה לפתוח בהליכי פשיטת רגל נגדו. עוד לטענתה, מאחר ועילה נוספת שעמדה בבסיס הבקשה היא אי תשלום חוב פסוק, המהווה מעשה פשיטת רגל המתחדש מדי יום ביומו, לא היה כל איחור בהגשת הבקשה דנן.

5.         עמדת הכנ"ר היא, כי אין השטר המחולל עולה כדי מעשה פשיטת רגל, נוכח הוראת סעיף 5 לפקודה, וכי אף העברת הדירה, הגם שעל פניה מהווה מעשה פשיטת רגל, אינה יכולה לשמש בסיס לבקשה דנן מאחר שזו הוגשה למעלה משלושה חודשים לאחר ההעברה האמורה.

ד   י   ו   ן

6.         עיון בבקשה, בתגובות ובסיכומי הצדדים מעלה כי דין הבקשה להידחות: