החלטה בתיק פשר 94/05

בפני בקשת נושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל.

1.         הבקשה הוגשה ביום 18.1.05, ולפיה לא מילא המשיב אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל, ולא מילא אחר מכתב דרישה לפירעון החוב.

המבקש הנו זוכה, יחד עם אחרים, בפסק דין חלוט מיום 24.10.01 המאשר פסק בורר, ובו חויבו המשיב וחברת פ.ד.ד. חברת מגורים ובניין בע"מ בה המשיב בעל מניות (להלן: "החברה") בסך 712,308 ש"ח, וכן בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. בגין חוב זה נפתח, ביום 15.5.02, תיק הוצאה לפועל, והחוב בתיק עומד על סך 1,123,925 ש"ח נכון ליום 16.1.05. 

ביום 8.2.04 הגיש המבקש בקשה להמציא למשיב התראת פשיטת רגל. המשיב הגיש את התנגדותו להתראה וזו נדחתה בהחלטה מיום 19.7.04.

ביום 12.1.05  נשלחה למשיב דרישה לפירעון החוב בה מוזהר המשיב כי המועד הנקוב בהתראה חלף וכי במידה ולא ישלם את החוב לאלתר אזי תוגש בקשת פשיטת רגל כנגדו. ביום 18.1.05 הוגשה, כאמור, בקשה זו.

2.         המשיב הגיש תצהיר תגובה לבקשה בו הוא מפרט את נימוקיו לדחיית הבקשה כדלהלן:

2.1        מעשה פשיטת הרגל  אליו מתייחסת הבקשה נעשה במהלך שישה חודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, ולכן הבקשה איננה ממלאת אחר דרישת סעיף 7 (3) לפקודת פשיטת רגל.

2.2        החוב פחת מאז החלטת כב' השופט סוקול מיום 19.7.04 הדוחה את ההתנגדות שהגיש להתראת פשיטת רגל, בכך ששולמו 160,151 ש"ח בתיק ההוצאה לפועל.

2.3        המבקש ביצע מעשה מרמה בכך שרכש במחיר מוקטן נכסים אשר היו בבעלות החברה  במסגרת תיק כינוס על נכסי החברה.  לטענת המבקש, תכנן למכור את הנכס למבקש וליתר הנושים בסכום מופחת, כאשר ההפרש בין הערך האמיתי של הנכס לסכום המופחת יהווה את פירעון החוב כלפי המבקש ויתר הנושים.

2.4        הסכום בגינו מתבקשת הבקשה אינו נכון מאחר והמבקש לא הוציא חשבונית מס כדין בגין הכספים אשר שולמו לו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולא שילם את המע"מ בגין סכומים אלו. על כן, מלכתחילה צריך להפחית את סכום המע"מ אשר לא שולם לרשויות המס.

2.5        המבקש הוא אחד מני מספר נושים, כולם זוכים בפסק הבורר נשוא התראת פשיטת הרגל. נושים אלו אינם צד לבקשה זו ולא היו צד להתראת פשיטת הרגל, אך הסכום המופיע בהתראת פשיטת הרגל כולל גם החוב כלפיהם.

3.         המבקש הגיב לטענות המשיב כדלהלן:

3.1        אשר לאיחור בהגשת הבקשה; בקשת פשיטת הרגל הוגשה מייד לאחר שהושלמו הליכי גבייה נגד החברה, והכספים אשר נגבו שם הועברו לזכות המשיב בעניין התיק שבנדון. כך, בקשת פשיטת הרגל הוגשה לגבי סכום החוב הנכון והאמיתי, ולא לגבי סכום שהיה נכון ביום 19.7.04. החלטת בית המשפט בעניין החברה נתנה אך ביום 3.11.04, והכנ"ר אישר קבלת הנכסים אך ביום 15.12.04. לפיכך, הוגשה בקשת פשיטת הרגל תוך זמן קצר מסיום ההליכים בעניין החברה ולאחר שהיה ברור כבר מהו גובה החוב הנכון של המשיב. לטענתו, המתין בתום לב לסיום ההליכים בתיק החברה והגיש את בקשת פשיטת הרגל רק לאחר שמיצה את האפשרויות האחרות לגביית החוב.  לכן, אין לזקוף לחובתו את האיחור בהגשת הבקשה ויש לקבוע, בין היתר על פי הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 238 לפקודה, כי הבקשה הוגשה כדין.

3.2        המשיב מנוע בהשתק פלוגתא מלשוב ולהעלות טענות בעניין מכירת נכסי החברה למבקש במסגרת הליכי כינוס בתיק הוצאה לפועל,  ובעניין חשבוניות המס, וזאת לאחר שהעלה טענות אלו בהליכים אחרים שבין המבקש למשיב וטענות אלו נדחו לגופן.

3.3        המבקש הציג "כתב הרשאה ויפוי כח" מיום 2.5.05 בו מאשרים הנושים האחרים כי הסמיכו את המבקש לייצגם בהליכי גביית החוב מהמשיב ומהחברה,  לרבות נקיטת הליכי פשיטת רגל. 

דיון

4.         דין הבקשה להידחות.

המבקש מסתמך בבקשתו על סעיף 5 (6)  לפקודת פשיטת הרגל (להלן: " הפקודה").

סעיף 5 כפוף לסעיף 7  לפקודה הקובע כי :

"לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה: