החלטה בתיק פשר 9378/06

1. בפני מונחת בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל .

2. ביום 7.8.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו  והכונס הרשמי מונה לכונס נכסיו. בעת מתן צו הכינוס הוטל על החייב תשלום חודשי בסך 500 ש"ח צמוד למדד.

3. החייב יליד 1956, נשוי בשנית ולו חמישה ילדים מנישואיו הראשונים, מהם שלושה קטינים.  החייב אינו עובד ומתפרנס מגמלת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי אשר נכון לשנת 2006 עמדה על סך 3,795 ש"ח.

לטענתו לאחר קיזוז דמי מזונות נותר בידו סך של 2,041 ש"ח.

אשת החייב משתכרת כ-2,300 ש"ח נטו בגין עבודה בחברת א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ. הכנסתם המשותפת עומדת על 4,300 ש"ח.

4. לטענת החייב יצר את חובותיו  בשנת 1994 כאשר פתח בשותפות עסק ליצור ספות נוער בתל אביב. בהמשך הצטרף לעסק של שני אחיו, מאיר ורולן סעדה, ויחדיו הקימו חברה בשם רמז הובלות בע"מ, אשר לשם תפעולה נטל הלוואות והשקיע כספים רבים. לטענתו, העסק כשל כתוצאה מכשלונם לגבות כספי לקוחות בין השנים 1990 - 1989.

לדבריו, אחיו, מאיר סעדה, הוכרז כפושט רגל ואילו הוא בחר שלא לעשות כן מאחר ולטענתו לא עלה בידו לעמוד בתשלום אגרת ההליך.

ב- 1992 זכה בלוטו בסכום אשר אפשר לו לרכוש רכב מסחרי באמצעותו החל לעבוד בהובלות .

בשנת 1994, פתח עסק לספות יחד עם שותף, בשם רפי פדידה ומכר ספות לכל הארץ, אשר אף הוא כשל ובשנת  סגר את העסק 1998 ומאז הפסיק לעבוד כעצמאי ומצבו הרפואי התדרדר.

5. ב"כ כונס הנכסים הרשמי התנגד להכרזת החייב כפושט רגל מאחר ואין הוא עומד בתשלומים החודשיים לקופת הנושים וכי בפועל לא שילם, ולו תשלום אחד, במהלך התקופה שמיום מתן צו הכינוס ועד היום. כמו כן אין הוא מגיש דו"חות שוטפים.

עוד טען, ב"כ הכונ"ר כי החייב לא טרח להמציא לו אישורים לגבי הקצבה אותה הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי וכן העלה השגותיו אחר היקף הוצאותיהם של החייב ואשתו, אשר אינו מתיישב עם רמת הכנסותיהם, באופן המעורר את החשש כי החייב אינו נוהג בתום לב ומסתיר חלק מההכנסות שלו ושל אשתו .

בנוסף, טען ב"כ הכונ"ר כי תביעת החוב של ביטוח לאומי על סך 259,867 ש"ח, בגין חוב מזונות, לא תאפשר חלוקת דיבידנד לנושים בדין רגיל ובהתאם, בהעדר יכולת להעניק דיבידנד כלשהו לנושים הרגילים סיכוייו של החייב לקבלת הפטר הינם קלושים עד כי ניתן לומר כי  לא תצמח כל תועלת מניהול ההליכים לא לחייב ולא לנושים. 

6. אשר לאי עמידה בתשלומים החודשיים ציין החייב כי התשלום החודשי שהושת עליו הינו גבוה ולכן לא עמד בו. כן טען כי העובדה כי קיימת תביעת חוב של המוסד לביטוח לאומי נגדו, שהינה בדין קדימה אין בה כדי לשלול או לפגוע בהליך פשיטת הרגל ואין בה כדי למנוע ממנו לנסות להיפרע מיתרת חובותיו.

7. במסגרת השיקולים להם נדרש בית המשפט בבקשת הכרזת החייב כפושט רגל, מנויה הוראת סעיף  18ה לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש]  הקובעת:

"(א) בית המשפט יחליט, בתום דיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

 (1). להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

                            (2). לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה   

                                  לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את  

                                 חובותיו.