החלטה בתיק פשר 799/07

1.         בפניי בקשת הכנ"ר לבטל את הצו לכינוס נכסי החייב ובקשת החייב לבטל את הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, על מנת לאפשר לו לעבוד בקניה.

2.         העובדות הצריכות לענייננו:

א. ביום 5/8/07 הגיש החייב בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסדר גודל שבין 7 מליון ש"ח ל-15 מליון ש"ח ל-12 נושים. לאחר שנתקבלה תגובת הכנ"ר ניתן צו כינוס ביום 15/10/07, עוכבו הליכי ההוצאה לפועל נגדו, ניתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ ומונה מנהל מיוחד על נכסיו.

ב. התברר כי ביום בו ניתן הצו היה החייב בחו"ל, ובתגובה למתן הצו הגיש בקשה בהולה לביטול הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, בטענה שהחייב לא יוכל לשלם את התשלום החודשי שהוטל עליו בסך 500 ש"ח לחודש אם תימנע ממנו עבודתו, ממנה הוא משתכר ומכלכל עצמו מזה 10 שנים. (בש"א 17507/07).

ג. ב"כ הכנ"ר הגישה ביום 21/11/07 בקשה לבטל את צו הכינוס לאלתר, בציינה כי עמדתה החיובית לבקשה התבססה על כך שהחייב מצוי בישראל, ולו ידעה כי הצו ניתן לאחר שהחייב ברח מן הארץ היתה מתנגדת לבקשה בוודאות.

לאור האמור בבקשה כי מזה 10 שנים החייב עובד בניירובי, קניה, ומשהתרשמה באת-כח הכנ"ר כי טובת הנושים תחייב השארתו בישראל, התבקש בית המשפט לבטל את צו הכינוס אלא אם החייב יתייצב בארץ בתוך 14 יום, ובמצב דברים זה ניתן יהיה לקיים חקירה ואף להתייחס לבקשתו של החייב (בש"א 17676/07).

החייב לא חזר ארצה, וביום 10/1/08 ביקשה ב"כ הכנ"ר שוב לבטל את צו הכינוס בציינה, בין השאר כי החייב לא זאת בלבד שלא חזר ארצה, הוא אף לא שילם מאומה לקופת הכינוס.

החייב הגיב באמצעות בא-כוחו וטען כי הוא מצוי ביתרת זכות לאור החלטתו של ראש ההוצל"פ להעביר סך של 9,000 ש"ח ששולמו עבורו בתיק האיחוד לקופת הכינוס.

ביום 13/1/08 ניתנה החלטה לפיה אם החייב לא ישלם את כל פיגוריו, יבוטל צו הכינוס לאלתר ללא קיום דיון בעניינו ואם ישלם פיגוריו תידון בקשתו ביום 7/2/08 (בש"א 745/08).

ד. החייב שילם את הפיגורים, אך לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 7/2/08, ובא-כוחו טען כי הוא "שבוי" בקניה עקב מהומות וביקש לדחות את הדיון לחודש מרץ 08'. לאחר שהצדדים טענו טענותיהם, ציין המנהל המיוחד כי לדעתו הגיע החייב להסדר לגבי נכס שהיה בבעלותו, ביקש לעיין בתיק הרלוונטי, ובית המשפט נעתר לבקשתו.

לפיכך הוחלט כי ההחלטה תישלח בדואר, לאחר שהמנהל המיוחד יודיע עמדתו.

ה. ביום 1/5/08 הגיש החייב בקשה דחופה לבטל את הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ, בטענה כי הגיע ארצה, נחקר על ידי המנהל המיוחד וזה אינו מתנגד ליציאתו מן הארץ לצרכי עבודתו. בנסיבות אלה ציין החייב כי הוא אמור לחזור לעבודתו בתום חופשתו, כשבוע לאחר מכן, וביקש לבטל את עיכוב יציאתו, כשהוא מתחייב להתייצב לכל דיון ודיון על פי דרישה.

ביום 5/5/08 ניתנה החלטתו של בית המשפט לפיה הכנ"ר יודיע אם הוא עומד על הבקשה לביטול צו הכינוס.

ו. המנהל המיוחד הודיע כי הוא מתנגד לבקשת החייב לבטל את עיכוב יציאתו מן הארץ. החייב אכן נחקר ביום 29/4/08, ומסר למנהל המיוחד כי עזב את קניה לאוגנדה בדצמבר 07', שם שהה עד לחזרתו לארץ באפריל 08', דהיינו במועד הדיון ביום 7/2/08 לא היה החייב "שבוי" בקניה, בניגוד לטענתו של בא-כוחו בדיון, ולא היתה כל מניעה להתייצבותו. המנהל המיוחד פירט ממצאים מחקירתו של החייב ואת התרשמותו כי יש מקום לבטל את צו הכינוס, מאחר שאם החייב ממשיך בניהול חייו מחוץ לישראל, אין כל טעם בהמשך  הליכי פש"ר בארץ.

לחלופין, טען, כי אם ימצא בית המשפט לנכון לאפשר את יציאתו זו, מן הראוי להתנותה בערבות של שני ערבים בעלי הכנסה משמעותית ובהעלאה משמעותית של התשלום החודשי לסך של 3,000 ש"ח.

המנהל המיוחד היפנה את בית המשפט להחלטתו של ראש ההוצל"פ מיום 15/8/07, לפיה החייב הרוויח כ-4,000$ לחודש, הוטל עליו תשלום של 3,000$, וביטול צו לעיכוב יציאתו מן הארץ הותנה בהמצאת ערב אחד או שניים אשר יוכיחו יכולת לעמוד בצו התשלומים אם החייב לא יעשה כן, ויסכימו לעיכוב יציאתם מן הארץ כל עוד החייב שוהה בחו"ל.

המנהל המיוחד אף הגיש בקשה להגדיל את התשלום החודשי ל-3,000 ש"ח לאלתר, על יסוד ממצאי החקירה, בטענו כי גרסת החייב לפיה הוא משתכר 1,500$ בלבד אינה מתיישבת עם הנתונים שמסר. מכל מקום ההכנסה הפעוטה שציין אינה מצדיקה את יציאתו מן הארץ. (בש"א 7578/08).

ז. החייב התנגד לבקשה, בטענו כי מרכז חייו בארץ ולכאן הוא נמלט כשגרה. עמדת הכנ"ר והמנהל המיוחד נוגדת את האינטרסים של הנושים, באשר רק באמצעות עבודתו בחו"ל יוכל להקטין את סך הנשייה בתיק זה. 

ביום 22/5/08 נדרש החייב להודיע אם הוא מבקש להמשיך בהליכי הכינוס, גם אם תידחה בקשתו לבטל את הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ.