החלטה בתיק פשר 762/06

1.         בקשת חייב למתן צו כינוס.

2.         החייב יליד 1967. בבקשתו הצהיר על חובות בסך 249,387 ש"ח ל-13 נושים.

טענות הצדדים

3.         ביום 15.10.06 הוגשה תגובת הכנ"ר לבקשה. לטענת הכנ"ר, מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי החייב הורשע בסרסרות ובניהול בית בושת ומכאן שיש לו הכנסות רבות שאינן מדווחות. בנוסף, כ-70% מכלל החובות הוגדרו בפסיקה ככאלה שנוצרו בחוסר תום לב, בכלל זה חוב מזונות בסך 71,273 ש"ח, חוב למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות בסך 120,000 ש"ח וחוב לעיריית חיפה בסך 7,484 ש"ח בגין דו"חות חנייה.

4.         ב-31.10.06 הגיש החייב תגובתו לתגובת הכנ"ר. החייב טוען כי על אף שהורשע בניהול בית בושת מעולם לא עסק בכך, אלא ניתפס על לא עוול בכפו במהלך פשיטה של המשטרה.

בבקשתו מציין החייב שהוא איננו עובד ומתקיים אך ורק מקצבת נכות של המל"ל בסך 2,634 ש"ח לחודש (מוכר כנכה בשיעור 75%).

החייב מוסיף וטוען כי מצבו הכלכלי והנפשי קשה ביותר ובעברו מספר ניסיונות התאבדות. הוא אב ל-6 ילדים קטינים אך לשולחנו סמוך רק בנו הבכור. החייב מתגורר אצל אמא שלו ומיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי. בשל מצוקתו הכלכלית הוא טוען כי אין ביכולתו לשלם את דמי מזונות ילדיו ו/או את הקנסות ודוחות החניה שצבר. יתרה מכך, מצבו הפיננסי הרעוע מוכיח אל נכון כי אין בסיס לטענות הכנ"ר בדבר ניהול בית בושת והכנסות לא מדווחות.

5.         ב-25.12.06 התנהל דיון בבקשת החייב. ב"כ הכנ"ר טענה במהלך הדיון כי "אם יש לו חובות מאיפה יש לו כסף לרכבים. רכב זה דלק והוצאות"; ואילו ב"כ החייב חזר על טענותיו כי יש מקום לאפשר לחייב להוכיח גרסתו לאחר חקירה של הכנ"ר ולא לסגור בפניו את השער להליך הפש"ר.

דיון ומסקנות

6.         בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, ואף קודם לכן בעת שהוא מורה על צו כינוס נכסים, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

7.         השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה.    

האמור לעיל בנוגע לשיקולי ביהמ"ש בבואו להכריז על פשיטת רגל נכון, מטבע הדברים, גם בשלב כינוס נכסי החייב. לדוגמה, אם השתכנע ביהמ"ש כי אותו חייב היה חסר תום לב ביצירת החובות וממילא לא יהיה מקום להכריזו פושט רגל, ימנע ביהמ"ש כבר בשלב המקדמי, להורות על כינוס נכסי החייב.

8.         החייב הורשע בניהול בית בושת וטענותיו כאילו נקלע באקראי למקום, סותרות את הרשעתו בהליך הפלילי. אכן כטענת הכנ"ר, ההרשעה בניהול בית בושת, עיסוק הכרוך ברווחים בלתי חוקיים, אכן מלמדת כי "טענת המבקש כי הוא נסמך על קצבת נכות של המל"ל מאז שנת 1997 אינה נכונה בלשון המעטה וכי סביר ולמבקש הכנסות בלתי מבוטלות לנוכח "מקצועו"". לפיכך, ברי, כי החייב לא יצליח לשכנע שחובותיו באותם מועדים, נוצרו בתום לב.

9.         יתר על כן, מרבית החובות עליהם הצהיר החייב (חוב המזונות, החוב למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות והחוב לעיריית חיפה) הינם חובות שנוצרו בחוסר תום לב מובהק.

כמו כן חובות אלה אף  אינם  ברי-הפטר בפשיטת רגל וזאת, לפי סעיף 69 לפקודה.

לעניין חוב מזונות, יפים הדברים שנקבעו  בפש"ר (מחוזי-חי') 81/01 עמרם לוי נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(2) 13730, עמ' 13733 , "חיוב במזונות איננו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: שתשלום המזונות הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים". ובמקום אחר בפסה"ד (עמ' 13732) נאמר: "מה טעם יש להכריז על חייב כפושט רגל כאשר ממילא לא יוכל לקבל הפטר לגבי כ-75%  מסכום חובותיו?"

10.        אשר-על-כן, כיוון שברור כי חובותיו של החייב ולפחות עיקרם, נוצרו בחוסר תום לב, אין מקום לאפשר לו לחסות בצל הליך הפש"ר. הבקשה נדחית כבר בשלב זה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ז בטבת, תשס"ז (7 בינואר 2007).

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.