החלטה בתיק פשר 726/05

1.         בפניי בקשת בעל ואישה (להלן: "החייבים", "החייב" ו-"החייבת", לפי ההקשר), למתן צו כינוס בעניינם, לה מתנגד הכונ"ר. עסקינן בפשיטת רגל בגלגולה השלישי, לאחר ששני הליכים קודמים שניהל החייב - בשנת 1987 (פש"ר 1640/87) לבדו ובשנת 1999 (פש"ר 397/99) בצוותא עם אשתו, החייבת - נדחו שניהם על ידי בימ"ש זה.

רקע כללי

2.         החייבים בני זוג בני 58 ו-57 הורים ל-6 ילדים. הילדים, בגירים כולם, שניים מהם מתגוררים עם החייבים בביתם שבכפר סאג'ור.

3.         לטענת החייבים, הכנסתם היחידה היא קצבת הבטחת הכנסה בסך 1,278 ש"ח, המשולמת לחייב מהמל"ל.  

4.         החייב טוען כי חובותיו מגיעים לסך של 965,287 ש"ח ל-58 נושים. החייב טוען כי תלויים ועומדים נגדו 56 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת, וכי תיקיו אוחדו בלשכת ההוצל"פ עכו.

5.         החייבת טוענת כי חובותיה מגיעים לסך של 204,672 ש"ח ל-14 נושים.          

ראוי לציין, כי לא ברור כמה תיקים תלויים ועומדים נגד החייבת בלשכות ההוצל"פ, שכן פעם טוענת החייבת כי תלויים נגדה 13 תיקים (תצהיר מיום 15.8.05), פעם - 11 תיקים (סעיף 7, תצהיר מיום 22.8.05) ופעם - 15 תיקים (סעיף 23, תצהיר מיום 22.8.05). יוצא אפוא, שהחייבת נוקבת במספר שונה של תיקים בכל פעם ואף באותו תצהיר(!) עפ"י דו"ח ההוצל"פ שצורף כנספח לבקשה, נכון ל-17.4.05 תלויים כנגד החייבת 14 תיקים. גם במקרה של החייבת אוחדו התיקים בלשכת ההוצל"פ עכו.

6.         עוד טוענת החייבת, כי עיקר הסתבכותה בחובות נובעת משיקים שפיזרה, שחוללו באי פירעון וכמובן, נוכח כשלון עסקיו של בעלה. 

קיצור ההליכים בתיק

7.         הבקשה דנן הוגשה ב-22.8.05.

8.         ב-16.11.05 הוגשה תגובת הכונ"ר, המתנגדת למתן צו כינוס לנכסי החייבים. ואלו עיקרי הנימוקים שמעלה הכונ"ר:

א.      כאמור, זוהי בקשה לפשיטת רגל שלישית במספר המוגשת ע"י החייב ושנייה המוגשת ע"י החייבת. התיק  הראשון שניהל החייב נדחה מחמת ניצול לרעה של ההליך, ואילו בתיק השני קבע ביהמ"ש, כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב. קביעה זו האחרונה, נכונה גם לגבי החייבת.

ב.      כעולה מתצהיר החייבת, חובותיה מקורם בשיקים ללא כיסוי שפיזרה, גם בשעה שידעה שעסקיו של בעלה קורסים ולה עצמה אין כל מקור הכנסה.

ג.        החובות הינם חובות ישנים עוד משנות ה-80'. עסקינן באותם חובות, נשוא בקשותיהם הקודמות של החייבים, לגביהם נקבע כי יצרו אותם שלא בתום לב. 

ד.      בהעדר ראיות חדשות, העשויות להוביל למסקנה אחרת מלבד זו שנקבעה בהליך הקודם, אין מנוס אלא לדחות את הבקשה.

9.         ביום 29.3.06  הגישו החייבים תגובותיהם לעמדת הכונ"ר, בה הם טוענים כדלקמן:

א.      במסגרת פשיטת הרגל הראשונה מ-87' עמד החייב בתשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח עד לשנת 89' ומשלא היה יכול לעמוד בסכום זה, נדחתה בקשתו.

ב.      החייב צבר את מרבית חובותיו בין השנים 1986-1988 ובין השנים 1991-1999. העובדה שהחל משנת 2001 ואילך כמעט ולא צבר חובות חדשים, מלמדת על תום ליבו של החייב. הוא הדין לגבי החייבת, שעיקר חובותיה, כמו החייב, שייכים לזמן עבר.

ג.        החייבים הינם אנשים קשיי יום, המוכרים היטב לשירותי הרווחה ולמחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית סאג'ור. אם לא די במצבם הסוציו-אקונומי הקשה גם בריאותם רופפת. החייבים מצרפים לעניין זה מסמכים רפואיים אודות בעיות יתר הלחץ דם, הסוכרת מהן סובל החייב. לאחרונה פנה החייב למרכז לבריאות הנפש בעכו עקב עצבנות יתר והפרעות שינה.

10.        בתגובתו מיום 22.5.06 טען הכונ"ר, כי בקשתם של החייבים נדחתה לגופה ועל-כן יש להחיל עליה את הכלל בדבר השתק עילה.

עוד נטען על ידי הכונ"ר, כי פניה למרכז רפואי לבריאות הנפש בטענה של עצבנות יתר, אינה סיבה מספקת לעיון מחדש בבקשה. ככל שמצבו הרפואי של החייב אכן השתנה משמעותית, על החייב לצרף אישורים מתאימים לכך, דוגמת קביעה מחודשת בעניינו של אחוזי הנכות.

דיון והכרעה