החלטה בתיק פשר 6472/05

בפני בקשת החייבים להכריז עליהם כפושטי רגל.

ביום 12.12.2005 ניתן צו כינוס לנכסי החייבים, בני זוג, והוטל עליה תשלום חודשי בסך של 600ש"ח. יצויין כי החייבים לא הזדרזו לעמוד בהוראות צו הכינוס, ולא העבירו התשלומים החודשיים כסדרם, אלא לפני הדיון בבקשתם, ביום 7.11.2006.

החייבים הצהירו על חובות של כ- 1.800,000 ש"ח, שעיקרם - כ- 1,400,000 הינם חובות של החייבת לחברת אורפרק, ניהול ופיקוח בע"מ.  החובות נוצרו בתקופה בה עבדה החייבת כסוכנת מכירות בחברת אורפרק, ועסקה בשיווק כרטיסי חיוג מטעם החברה, והחייב ערב, אישית, כלפי החברה, בסכום של 200,000 ש"ח. לטענת החייבת טענה החברה, ללא כל בסיס, כי איבדה כרטיסי חיוג, היא פוטרה מעבודתה, לא שולמו שלושה חודשי משכורת, ולבסוף נתבעה על ידי החברה, והגנתה נדחתה, כפי שיפורט להלן.  גם החייב פוטר מעבודתו. בנוסף לחיובם בגין התביעה שהוגשה, נאלצו החייבים ליטול משכנתא בסך של 300,000 ש"ח, כדי לכסות חובות ישנים.

מפסק דין שניתן בבית משפט השלום תל אביב - יפו, ביום 10.2.2005 (כב השופטת ח. ינון) בתיק  א- 156342/02, בתביעתה של  החברה נגד החייבים, נטען על ידי החברה כי החייבים, מעלו באמון התובעת, וגנבו ממנה בתרמית כספים ומלאי כרטיסי חיוג בסכום התביעה- כ- 980,000 ש"ח.לאחר שמיעת ראיות קבע בית המשפט בפסק דין מנומק ומפורט, כי ניתן לקבוע ממצאים על פי עדויות התובעת, המהימנות על בית המשפט, וכי הוכח על פי " עובדות המעוגנות  בעדויות ובמסמכים ובדיווחים של התובעת שלא ראיתי להטיל דופי בהם" כי   "כספים אותם קיבלה (החייבת) מלקוחות, שולשלו לכיסה הפרטי...עדות (החייבת) בפני הרשימתני כמאולצת, נעדרת מהימנות ומגמתית...כל תשובותיה היו חמקמקות ומכחישות". (עמ' 18 לפסק דין).

נוכח האמור התקבלה תביעתה של החברה במלואה, והחייבים חויבו בתשלום של כ- 980,000 ש"ח, ובכללם תשלום הערבות, וכן בהוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח.

בנסיבות המתוארות מתנגדות אורפרק, הנושה העיקרי, והכונ"ר להכרזתם של החייבים כפושטי רגל, ונטען כי מדובר בניצול, בחוסר תום לב, של ההליכים כדי להתחמק מתשלום החוב, לחברה.

ב"כ החייבים טוענת, כי אין מקום לקבוע ממצאים על פי החלטה שניתנה בהליך אזרחי, וכי אם מעלה החייבת ברכוש החברה, הרי שהיה מקום להגיש תלונה למשטרה ולפתוח בהליך פלילי, דבר שלא נעשה.

בסעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980, נקבע כדלקמן:

"18ה. החלטת בית המשפט

(א)    בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)     להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את  חובותיו..."

ב- ע"א 5503/92 - עדה קירצמן 2. זאב קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1), 749 756-757, נאמר בעניין זה:

"שיקולים נוספים הקשורים לחייב אותם יש לבחון... הם מידת תום ליבו של החייב, הנסיבות שהובילו ליצירת החוב, והאמצעים אותם נקט החייב עד להליך הנידון. מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כינוס. אין לאפשר לחייב חסר תום לב להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל. נקודה זו הודגשה בפסק דינו של השופט ד' לוין בע"א 5877/92 שפיר יוסף נגד כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם), בו נאמר:

"הליכי פשיטת רגל לפי בקשת חייב לא יינקטו כאשר על פני הדברים או בעיקרי הדברים, כל מטרת החייב היא להנצל מתביעות נושיו ולמצוא מקלט מפניהם תחת כנפי פשיטת הרגל."

דברים אלה יפים גם לענייננו. עיקר חובם של החייבים הינו לחברת אורפרק. בכך אין אומנם עילה, לכשעצמה, למנוע הכרזתם כפושטי רגל. אולם שעה שהיווצרות החוב תולדתו במעשי רמיה שנעשו כלפי החברה, שמפני גביית החוב על ידה מבקשים החייבים לחסות תחת ה"מטריה" של הליכי שפיטת רגל, הרי שיש בכך ניצול ציני לרעה של ההליכים, והפיכתם לעיר מקלט מפני הנושה העיקרית, בחוסר תום לב מובהק. (בעניין זה ראו, פש"ר (מחוזי חי') 647/05 - אשר אייזיק מגר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה,טרם פורסם).

טענת ההגנה כי רק בהליך פלילי ניתן היה לבסס את מעשה המעילה נגד החברה הנושה, אין לה על  מה שתסמוך. מעשה המעילה הנטען מתבסס על פסק דינו של בית משפט השלום. החייבים לא הגישו ערעור על קביעותיו, ובחרו, תחת זאת, לפנות להליכי כינוס נכסים.

מטבע הדברים שהוכחת המעילה בנסיבות אלה עומדת במאזן הסתברויות הנדרש בדין אזרחי, ולצורך הוכחת התשתית הראייתית להיעדר תום לב די בכך. (ראו בעניין זה ע"א 6416/01 - דני בנבנישתי 2. ורה בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197 , 208-209, פסקה 16).

בנסיבות אלה נדחית בקשת החייבים להכרזתם כפושטי רגל, ועיכוב ההליכים בעניינם מתבטל. הכונ"ר יעביר צו פורמלי לחתימה.